מבוא

עמוד:8

עבר לו הערב היקר . האיש , היקר יותר , חזר ..., איזה כיף ! שנינו קצת לבד , זמן ביחד , לדבר , לעדכן ... אבל אז , כשסוף סוף מגיע הזמן הנפלא הזה , הדבר הראשון שעומד לנגד עינינו זה לישון , כי כמה אפשר ? בכל זאת אנחנו רק ילדים ... אמא ( וגם רעיה ) . יש לי ב " ה איש נהדר , שתמיד איתי , תומך , מקשיב , אוהב , שותף . ב " ה יש גם שני ילדים , מקסימים , מתוקים , יקרים מפז . ממלאים את חיי בשמחה , באהבה , ברעש , בחיים ... מלמדים אותי המון , משפשפים את המידות שלי . אני חוזרת הביתה , מוציאה מהמטפלת / מהגן , מקבלים את פני בשמחה , אני אומרת משהו טיפשי והם מתגלגלים מצחוק . אחד מהם אומר : " אמא ! ( הוא מתכוון אלי !) בואי לשחק איתי ! בואי נשחק ביחד ! אני רוצה עם אמא ! " ( רק איתי !) כשהם עצובים או בוכים הם רוצים חיבוק ונשיקה ואז הם נרגעים , מהחיבוק שלי ! מה צריך יותר ? יש לי חברות , רווקות , מסיימות את העבודה ומחפשות מה לעשות , קונות בגדים , יוצאות עם הבחור ה - ... 76 ( והאחרון בע " ה !) , קוראות ספרים ... והאמת , שאני לא יודעת מה עוד ... מה כבר יש לעשות ? ( באמת מעניין מה הייתי עושה כרגע במצב משפחתי אחר ... ) סטודנטית ( פז " ם שלוש וחצי שנים ) לכל המורות יש יום חופשי ולי , לי יש יום לימודים ! ב - 7 עד 7 : 03 אני בבית בחזרה . פוי ... מתיש ... לא רואה את הגדול בשעותיו היפות , מתגעגעת ! מאוד מתסכל , אבל אין ברירה , לפחות היונקת איתי ... יש לי גם חובות לימודיות , עבודות , מבחנים ... רגע , אבל אין לי זמן ! יש לי 63 תלמידים ללמד ! יש לי בית ! יש לי בעל ! יש לי ילדים ! עבודות ... מתי ? ואיך לומדים למבחנים כשתוך כדי צריך ללמד ילדים אחרים ולבדוק להם את המבחנים ... וחוץ מזה , אחרי שתי לידות למי יש סבלנות לשבת ... וללמוד ... ללמוד ... ואז , כשנראה שהכול מאחורייך , צץ לו איזה קורס חובה שלא עשית ... סטודנטית . יש לי יום אחד בשבוע שלא אוותר עליו , יום הרפיה . בו אני לא עומדת מול כיתה , לא מוציאה את הגרון . יום אחד שבו אני , התלמידה , יושבת , פסיבית , לא חושבת הרבה , לא צריכה להראות דוגמה , לא ראש גדול , תענוג , יום מנוחה . הכול עניין של הסתכלות ... של בחירה , איך לראות את הדברים ... בחירה שהיא לא ממש חופשית . ההחלטה היא בדרך כלל של המצב רוח שהוא תלוי עייפות , תלוי הורמונים , תלוי איך הילד קם בבוקר , תלוי אם הבעל הוריד את הזבל ... ובימים ההם , שהכול שחור , באות המחשבות ... למה עשיתי את זה לעצמי ? למה התחתנתי כל כך צעירה ? מה מיהרתי לחנך ילדים כשעוד לא חינכתי את עצמי ... ? הרי זה גובל בבלתי אפשרי . יש עלי לחץ מטורף כמעט כל יום . אני אמורה לשלב את שלושת התפקידים וכולם מצפים שזה יהיה בצורה הטובה ביותר ... אז אני נופלת , אני לא יכולה .

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא