|
|
עמוד:16
למטרה להאיץ את הפעילות התרבותית של ההסתדרות הציונית . גם בתוך המחנה המסורתי היו עמדות שחייבו את הפעילות התרבותית ולא חששו מהשפעות חילוניות . אפילו הרב שמואל יעקב רבינוביץ מאלקסוט , שטען בפני הרצל נגד ה׳קולטורה׳ , נשמע מפויס יותר בעניין התרבות בפני חבריו . בעמדה דומה היו הרב אהרן שמואל תמרת ממייליציץ , זאב יעבץ חברו של הרב ריינס להקמת המזרחי , וכן הרב י״ל פישמן . הקבוצה האחרונה כונתה ׳המרחיבים׳ , אלה שרצו לכלול בפרוגרמה הציונית את החינוך והתרבות ; מתנגדיהם כונו ׳הטהרנים׳ , אלה שרצו לשמר את הציונות כתנועה פוליטית בלבד . המרחיבים היו מיעוט . כנאמר , גם המיעוט תמך בסופו של דבר בהשארת הקולטורה מחוץ לפרוגרמה הציונית . הרב ריינס עצמו הבהיר את דעתו שהכנסת הקולטורה תיתן עילה מוצדקת לחרדים לדחות את העניין הציוני , שכן הקלקול הרוחני לדעתם עולה בהפסדו על התיקון הארצי . הקונגרס החמישי ( 30 - 26 בפברואר 1901 ) היווה קו שבר בהסתדרות הציונית , כאשר הפרקצייה הדמוקרטית הגיעה לקונגרס בייצוג בולט ( 37 צירים מכלל 278 צירים ) , בעוד המסורתנים שלחו בסך הכול שני רבנים , ריינס ורבינוביץ . ההחלטה שהתקבלה בסופו של דבר לאחר דיונים ממושכים אמרה , שההסתדרות מקבלת על עצמה לעסוק בעבודה חינוכית ברוח לאומית . ההחלטה אמנם הוציאה מהכלל את המושג השכלה כללית , אבל עדיין נגדה את השקפות שני הרבנים . הללו לא היו מסוגלים לשנות את ההחלטה לאור יחסי הכוחות שהיו בקונגרס באותה שעה . כבר בשנת , 1900 לאחר הקונגרס השלישי , היה ברור שהתנועה הציונית מאבדת את המחנה האורתודוקסי . פרסום החוברת ׳אור לישרים׳ נגד הציונות , שעליה חתומים גדולי הדור מליטא , סתם את הגולל על השתתפות האורתודוקסייה במפעל הציוני . ניסיון נואש של תומכי התנועה מהמחנה האורתודוקסי להציל את הציונות מנטישת האורתודוקסייה נעשה בידי מספר רבנים , ובראשם הרב רבינוביץ מסופוצקין . בעזרת רבנים נוספים הוא ליקט מכתבי רבנים התומכים בתנועה , והללו דאגו לפרסם מחדש את הספר ׳שיבת ציון׳ , שנערך בזמנו בידי א״י סלוצקי לאותה מטרה של תעמולה 43 ראה קלויזנר , ׳בראשית יסוד המזרחי׳ , עמ׳ . 344 - 343 44 בת יהודה , איש המאורות , עמ׳ . 98 - 93 45 ראה קלויזנר , ׳בראשית יסוד המזרחי׳ , עמ׳ . 333 46 ראה פישמן , תולדות המזרחי והתפתחותו ( לעיל הערה , ( 3 עמ׳ קב . 47 בת יהודה , ׳שאלת ה״קולטורה״ והמזרחי׳ , עמ׳ ; 70 - 69 קלויזנר , ׳בראשית יסוד המזרחי׳ , עמ׳ . 336 48 קלויזנר , שם , עמ׳ . 344 - 343 49 ראה בת יהודה , איש המאורות , עמ׳ ; 126 - 122 קלויזנר , ׳בראשית יסוד המזרחי׳ , עמ׳ . 344 - 343 50 ראה י״י ריינס , ׳מלואים׳ , הצפירה , 1902 גל׳ , 76 עמ׳ 303 הערה . 2 51 קלויזנר , ׳בראשית יסוד המזרחי׳ , עמ׳ . 343 , 339 - 338 52 ראה שם , עמ׳ . 341 - 340
|
|