|
|
עמוד:13
אינו חלק מהגאולה , שהיא עצמה תבוא בדרך הנס . בעמדה עקרונית זו אחז כל ימיו , ואליה נחזור בהמשך הדברים . בדרשה שנשא בשווינציאן , עוד טרם ועידת קטוביץ , קרא להסיר את עול השעבוד , הטיף ׳לעבודת האדמה ולחרושת המעשה ולשלוח במסחור ידיהם׳ ולא ל׳חלוקה׳ , דיבר על ערך עבודת האדמה , וקבע כי הארץ לא נתנה יבולה עד כה : ׳כאילו כבשה כחותי ( ה ) לבל להשביע בהם זרים׳ . לימים טבע הרב ריינס את המושג ׳אהבה עממית׳ במשמעות הקשר הלאומי המאחד את כל היחידים לכלל אומה . היה זה חידוש באידאולוגיה הלאומית דתית , אשר עד כה מיצבה את הלאומיות בתוך הדת . בשנת תרמ״ד ( 1884 ) עבר הרב ריינס לשרת בקודש משווינציאן ללידא , קהילה גדולה ובעלת אמצעים , שהסכימה לכסות את חובותיו שצבר סביב הקמת הישיבה בשווינציאן . במכתב לידיד שהתפרסם בספר בשנת תר״ן ( 1890 ) הגן על תנועת החובבים מפני החרדים . במכתב זה טען להרמוניה בין ארץ ישראל , תורת ישראל ועם ישראל . החזרת היהודים לטבע , לעבודת אדמה , יוצאת מתוך ביקורת על הגלות : ׳שכל המידות הטובות והמאושרות ( או מאשרות ) יכולות להתקיים ולהשתמר רק אצל עובדי אדמה ולא אצל הסוחרים והתגרנים׳ . חיבת ציון אינה באה לפתור רק את ׳צרת היהודים׳ , כי אם גם את ׳צרת היהדות׳ . ׳תקותנו שתנועת היציאה תביא בכנפיה מרפא , רפואת הגוף ורפואת הנפש׳ . הרב ריינס לא היה מעורב בפעילותה של תנועת החובבים . הסיבות לכך היו שונות : רבנותו בלידא תבעה מאמצים רבים , במחצית הראשונה של שנות התשעים הוא היה טרוד באסונות משפחתיים , וגם הנהגת התנועה התלבטה אם להפעיל אותו כתעמלן שלה . באמצע שנות התשעים פנה ר׳ שמואל מוהליבר לריינס בהצעה שיהיה פעיל יותר בענייני חיבת ציון , והוא התחמק . יש להניח שהתנהלות זו נבעה מהסתייגות מבני משה והפולמוס שעוררו , וגם ממיעוט אמפתיה שהייתה לו כלפי עמדותיו של ר׳ שמואל מוהליבר , שהתאפיינו ב׳ציונות מעשית׳ של ׳דונם פה ודונם שם׳ . הרב ריינס היה מהפכן בהלכי רוחו , והוא חתר לציונות גדולה ולא ל׳יום קטנות׳ . 18 שם , עמ׳ . 79 - 77 , 51 - 50 19 ראה שפירא , הגות , הלכה וציונות , עמ׳ . 28 - 27 20 ראה רצבי , ׳הערות לשאלת סיגולו של הרעיון הלאומי בציונות הדתית׳ ( לעיל הערה , ( 2 עמ׳ , 96 - 71 ובעיקר עמ׳ . 84 , 80 21 בת יהודה , איש המאורות , עמ׳ . 45 - 44 22 ראה יוסף שלמון , ׳מסורת ומודרניות במחשבה הציונית דתית בראשיתה׳ , בתוך בן ציון יהושע ואהרן קידר ( עורכים ) , אידיאולוגיה ומדיניות ציונית , ירושלים תשל״ח , עמ׳ . 36 - 35 23 בת יהודה , איש המאורות , עמ׳ . 64 - 56 , 46 24 ראה יוסף שלמון , ׳המאבק על דעת הקהל החרדית במזרח אירופה׳ , דת וציונות , ירושלים תש״ן , עמ׳ ; 222 - 221 בת יהודה , איש המאורות , עמ׳ ; 58 - 57 קלויזנר , ׳בראשית יסוד המזרחי׳ ( לעיל
|
|