|
|
עמוד:14
בשני גורמים : החשש של הגאונים שמא יטעו הקוראים בהבנת הדברים ותיפול טעות גם בפסקי הלכה , והרצון לשמור על עליונות המרכז הבבלי המשמש כ " סנהדרין " לבני העם היהודי כולו . שמירת ההגמוניה של הישיבה הבבלית סייעה בדיעבד גם לביסוס מעמדה הכלכלי . פרק ארבעה – עשר עוסק בזיהוי הבעלות על תשובות אנונימיות של חכמי ספרד הראשונים המצויות בכתב – יד מונטיפיורי . 98 הזיהוי נעשה בהסתמך על החטיבות הנפרדות שבכתב – יד זה , על הלשון הערבית הטמונה בנוסח דבריהם של המשיבים ועל פי סגנונם האופייני של הכותבים . לתשובות אלה יש חשיבות מרובה להכרת החברה היהודית בספרד במפנה המאות ה – - 10 ה – . 11 פרק חמישה – עשר דן באופייה של הישיבה הספרדית במאה ה – . 11 מחד גיסא היא המשיכה במסורת של גאוני בבל בהקמת ישיבות מרכזיות , במתן שכר לראשי הישיבות ועוד . מאידך גיסא , ביטל ר ' יצחק אלפסי ( הרי " ף , 1103 - 1013 ) את הנוהג שבנים ירשו את מקום אבותיהם בראשות הישיבה כפי שהיה מקובל בבבל , ובמאה העשירית גם בספרד . היתה זאת תמורה משמעותית בעולמן של הישיבות בספרד והיא נהגה עד הגירוש בשנת . 1492 פרקים שישה – עשר - שמונה – עשר עוסקים בתורתו של רש " י . יש בהם חידוש באפיון יצירתו הספרותית , והם מבססים את ההנחה שבמקורות שבדפוס ובכתבי – יד יש כאלה המאפשרים לגלות פנים חדשות בדרכו הפרשנית של רש " י , בהשוואה למה שהיה ידוע לנו עד עתה . בפרק שישה – עשר מובאת לראשונה עדות על מגע ישיר שהיה לרש "י עם חכם ספרדי ששהה בבית מדרשו בטרואה ( . ( Troyes רש " י מכנה אותו " ר ' שמואל החסיד " , ובתואר זה מכנה אותו גם רשב " ם , נכדו של רש " י שלמד לפני סבו בבית מדרשו , ושם ככל הנראה פגש את ר ' שמואל . חכם ספרדי זה יידע את רש " י ותלמידיו על הריאליה בספרד , ואפשר שלימד את רש " י כמה מהיסודות של הלשון הערבית ועל חשיבות שפה זו לזיהוי המשמעות של מילים עבריות מסופקות במקרא ובתלמוד הבבלי . כמו כן נדונו בפרק זה זיקתו המשוערת של רש " י אל החיבור " לקח טוב " של ר ' טוביה בן ר ' אליעזר איש יוון ואל פירושי המקרא של חכמי ביזנטיון שנכתבו במאה העשירית . לדעתי , הסברה שרש " י הושפע מפירושים אלה אין לה על מה שתסמוך . פרק שבעה – עשר , המתח בין תורה לחכמה בפירושו של רש " י לספרות החכמה , עוסק בהימנעותו העקבית של רש " י מפירוש התיבה " חכמה " שבספרות החכמה במשלי , בקוהלת ובפרק כ " ח באיוב כמתייחסת אל תבונה אנושית . לדעתו הדברים מתייחסים אל התורה בלבד . החזרה הבלתי פוסקת על מוטיב זה אומרת דרשני . לדעתי , מקורה בחששו של רש " י מהשפעת הפילוסופיה על המחשבה היהודית , אם בשל הופעתה באירופה הנוצרית , אם בשל השפעתה המרובה בספרד כבר במאה ה – . 11 החל באמצע המאה ה – 11 ניכרים בבירור באירופה עקבותיו של " הרנסאנס של המאה ה – . " 12 חששו של רש " י מן ההשכלה הפילוסופית יש בו משום תמורה בעשייתו הספרותית המוכרת . פרק שמונה – עשר עוסק באחד הנושאים המרתקים בחקר פרשנותו של רש " י שטרם
|
|