הקדמה

עמוד:9

בזיקה אל ארץ – ישראל ובעלייה אליה משום כבודה של ארץ – ישראל ובשל ההשלכות החשובות שהיו לנושא זה על פולמוסים רעיוניים קשים בחברה היהודית , ובמיוחד במאות ה – - 12 ה – . 13 מדובר בשאלה כבדת משקל המהווה אתגר של ממש לכל חוקר : השתיקה הרועמת בתפוצות ישראל במאות ה – - 7 ה – 11 בשאלת ייחודה של ארץ – ישראל ובחובת העלייה אליה , לעומת העיסוק המרובה בנושא זה לאחר מכן . ארץ – ישראל שנדחקה לקרן זווית במאות ה – - 9 ה – 11 שבה למרכז הבמה . לדעתי התמורה אירעה בעיקר בשל ההרעה במעמד היהודים ובמיוחד לאחר הכיבוש הצלבני של ארץ – ישראל בסוף המאה ה – 11 ובשל הפולמוס הדתי שהתעצם לאחר הכיבוש . הכנסייה ניצלה אירוע דרמטי זה לצרכי תעמולתה וראתה בו עדות לא רק לעליונותה על האסלאם ועל היהדות , אלא גם להיותה " ישראל האמיתי " ( . ( verus Israel גורם נוסף הוא הגברת העניין בארץ – ישראל בחברה הנוצרית במאות ה – - 10 ה – , 11 בעיקר בהשפעת תנועת קליני ( . ( Cluny מועקה גדולה שררה בחברה היהודית בארצות האסלאם ובמיוחד באירופה הנוצרית . לא היתה בידה תשובה משכנעת למציאות החדשה שעמדה במרכז הפולמוס הדתי בין יהדות לנצרות . הטיעון היהודי לעליונות עם ישראל ובחירתו לעומת המציאות העגומה : גלות ממושכת והשפלת היהודים ששיאם בכיבוש ארץ – ישראל בידי הצלבנים . בנושא זה עוסק הפרק הראשון . מקום נרחב מוקדש בו לתיאור עוצמת המועקה היהודית ולמאמציהם של חכמי ישראל , ובהם רש " י , להתמודד עמה בדרכים שונות . נצחונו של צלאח א – דין על הצלבנים בשנת 1187 וההתמוטטות ההדרגתית של ממלכת הצלבנים בארץ – ישראל נתפסו בידי היהודים כנס ממרומים שמטרתו להושיע את עם ישראל . צלאח אף תואר כמי שנבחר בידי ההשגחה העליונה לתכלית זו . יש לקשור אירוע מכונן זה גם עם הציפייה לגאולה משיחית לקראת סוף המילניום החמישי ( . ( 1240 המאמר השני עוסק בדמותו הטראגית של ר ' מאיר בן ברוך ( מהר " ם ) מרוטנבורג שנקלע לפולמוס קשה שניטש בחברה היהודית בצרפת ובגרמניה על העלייה לארץ – ישראל . כמה מן הגדולים שבין בעלי התוספות הטיפו לעלייה לארץ וראו בה מעשה שבכוחו להחיש את הגאולה . היו בהם אף כאלה שקיימו זאת הלכה למעשה ועלו אליה כקבוצה בראשית המאה ה – . 13 היתה זו תמורה גדולה במקומה של ארץ – ישראל בתודעתם של רבים מבני העם היהודי באותה עת . כנגדם יצאו בתקיפות רבה כמה מחסידי אשכנז שראו בעלייה זו חטא חמור . לדעתם יש לקבל את עול הגלות ולהמתין עד שיישמע קול שופרו של משיח , וכל הממהר לעלות בטרם בוא עידן הגאולה מתחייב בנפשו . החלטתו האמיצה של מהר " ם לארגן תנועת עלייה לארץ – ישראל מגרמניה כשהוא עומד בראשה היתה למעשה יציאה תקיפה שלו , כגדול חכמי גרמניה במחצית השנייה של המאה ה – , 13 נגד עמדתם של חסידי אשכנז . החלטתו נבעה מזיקה נפשית עמוקה אל ארץ – ישראל ומשיקול פוליטי מפוכח לנוכח הרעה במעמדם המדיני של יהודי גרמניה . תוכניתו נכשלה בשל הלשנה של יהודי מומר . אילו היה עולה בידו לממש את תוכניתו לעלות לארץ ולהקים בירושלים קהילה יהודית של יוצאי גרמניה , היה זוכה

מוסד ביאליק


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר