הקדמה

עמוד:8

הקדמה תמורות גדולות חלו בתפוצות ישראל בימי – הביניים , והן הקיפו את כל תחומי החיים : חברה , כלכלה , תרבות , מעמד מדיני , הגירה והתיישבות . מקצתן התרחשו כבר במאות ה – - 8 ה – 10 ומקצתן לאחר מכן במאה ה – 11 ולאחריה . יש בהן אף כאלה שניתן להגדירן לא כתמורה בלבד אלא אף כמהפכה בתולדות העם היהודי . הן קשורות בהתפתחויות מקבילות בחברה הנוכרית הסובבת , הן בארצות האסלאם — בה חי רובו המכריע של העם היהודי עד המאה ה – — 12 הן באירופה הנוצרית . לראשונה בתולדות העם היהודי חיו כמעט כל בניו החל במאה השביעית בקרב אומות שאמונתן מונותאיסטית . היה מקום לצפות שהאמונה באל אחד תיצור יחסי קרבה וידידות בין היהודים ובין שכניהם יותר מאשר בימים עברו , ובמיוחד כאשר נוצרו עמם קשרי מסחר , חברה ותרבות . אך המציאות היתה שונה . יחסי איבה התפתחו בהדרגה בין היהודים ובין סביבתם הנוכרית ובמיוחד במהלך המאה ה – 11 ולאחריה . לאיבה על רקע דתי היתה השפעה על התמורות הנזכרות , אך הן ניזונו במידה רבה מהתפתחויות כלכליות וחברתיות . על כל פנים , השפעה רבת ערך היתה בכל מהלך ימי – הביניים לתרבות הנוכרית על התרבות היהודית במיוחד בארצות האסלאם , אך גם באירופה הנוצרית . בתמורות הללו עוסקים במישרין או בעקיפין עשרים וחמישה מאמרים שכונסו בספר זה . פרסמתי אותם במרוצת שלושים השנים האחרונות בכתבי – עת , בספרי יובל ובקבצי מחקרים . לא כללתי עמהם מאמרים ששולבו בספרים שפרסמתי ובהם : " חכמי אשכנז הראשונים " , " חכמי צרפת הראשונים " , " חסידות ומורדות " , " והוא ימשול בך ? " או במהדורות מקבילות בלועזית . את המאמרים האלה חילקתי לארבעה שערים על – פי נושאיהם : שער א — העלייה לארץ – ישראל ולבטיה ; שער ב — ריבוד חברתי ופולמוסים רעיוניים ; שער ג — היצירה הספרותית ולבטיה ; שער ד — מעמדן החברתי של הנשים . כאמור , התמורות הקיפו את כל תחומי החיים , אך הן באו לידי ביטוי מובהק בחמישה תחומים עיקריים : בתחום הכלכלי ( עיסוקיהם של היהודים ); בתחום החברתי ( הנהגת הציבור וריבוד חברתי ); הגירה והתיישבות ( כולל הקמת מרכזים חדשים בצפון אפריקה ובאירופה ); בתחום הדתי ובחיי הרוח ( יצירה ספרותית מגוונת ועניפה ); גידול הזיקה אל ארץ – ישראל החל במאה ה – . 12 בשלושה מהם ניתן לדעתי לדבר לא רק על תמורה אלא אף על מהפכה , והם : עיסוק כלכלי , הגירה והתיישבות ויצירה ספרותית . התמורה החשובה ביותר מתייחסת להגירת היהודים למרכזי יישוב חדשים ( בעיקר מעיראק ) ולעיסוקם הכלכלי . אף על פי כן , פתחתי את הדיון בשלושה פרקים העוסקים

מוסד ביאליק


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר