|
|
עמוד:11
כבדות על אדמה צחיחה , ובאורח פלא עולים וצומחים מתוכה פרחי נוי מופלאים " . אין ספק שחברי הקבוצה של שלונסקי אלתרמן העריכו את טסלר כמשורר שהגשים באורח רדיקלי , ולכן גם אזוטרי והרמטי ) " כזורע מלים כבדות על אדמה צחיחה " ) , את עיקרי הפואטיקה המשותפת להם . אולם הרבה לפני התפרקות הקבוצה — תחילה לשני פלגיה ואחר כך לרסיסיה השונים — החלה השכחה להאפיל על דמותו של המשורר המוערך על ידי חבריו . כבר לפני הדהייה ההדרגתית של מחברות לספרות ככתב עת חי ומשפיע ) הוא המשיך להופיע עד , 1954 אך השפעתו הצטמצמה מאוד למן תקופת ה " מאבק " שקדמה למלחמת העצמאות ) לא נמנה טסלר עם " כוכביה " . למעשה , הוא כמעט נאלם ונעלם בהמולת התקופה הדרמטית והסואנת הזאת ) המלחמה , השואה , ה " פורשים " , הפריחה ה " כנענית " , המאבק בשלטונות המנדט הבריטי , מלחמת העצמאות ) . שיבתו הקצרה אל השירה בראשית שנות החמישים , כשפרסם כמה אודות שבהן חגג את הקמת המדינה , היתה חסרת סיכוי ונקלעה במהרה למבוי סתום . השירים ) " בליל אייר " , " נצח ירושלים " , " מצור " ) נראו כבר בעת פרסומם מיושנים , נמלצים , חגיגיים רשמיים ובלתי רלוונטיים , שייכים לדור אחר וללשון שירית ששקעה . הכינוס הזוטא של מבחר מצומצם משיריו שנעשה בספרו גבעול במרחבים ב 1960 היה בבחינת מעט מדי ומאוחר מדי אפילו לשם ההיקבעות בזיכרון ההיסטורי של השירה כמי שכתב פרק , ולו גם קצר , בתולדותיה . הרוויזיה האנטי אלתרמנית בשירה ובביקורת של שנות החמישים ובעיקר של שנות השישים , אף כי לא הצליחה להשכיח את אלתרמן עצמו , הסירה מעל אנשי העידן האלתרמני , בכל אופן מעל אלה שלא פרצו במהלכים אנטי אלתרמניים משל עצמם ) כמו אבות ישורון ויונתן רטוש ) , את שארית ההילה , וגם מה שעשוי היה להישאר מאורו של טסלר נבלע בחשכת השכחה . אחרי מותו של המשורר התפרסמו מן 4 לאה גולדברג ) עורכת ) , לוח האוהבים , הוצאת עמיחי , תל אביב , ללא תאריך , עמ ' . 146
|
|