|
|
עמוד:13
כיתה ה ' נחשבה לכיתה הראשונה של הגימנסיה והכיתות הבאות אחריה קיבלו את ההגדרה " שנייה " ( כיתה ו ' ) , " שלישית " ( כיתה ז ' ) - עד " שמינית " ( י " ב ) . תחילה הספיק הבניין רחב הידיים להכיל את כל כיתות הלימוד של הגימנסיה . אולם בסוף , 1948 כשבני מחזורי ואנוכי התחלנו ללמוד בו , כבר היה המקום צר מלהכיל ונוסף צריף בחצר , שלמדו בו שלוש כיתות , ביניהן גם הכיתה שלנו . אני הגעתי לכיתה זו בדרך מפותלת במקצת . בתחילת שנת הלימודים הראשונה שלי בגימנסיה , כיתה ט ' ( חמישית ) , חולקנו לשלוש קבוצות - ולראשונה היו במוסד שלוש כיתות מקבילות . מזכירת הגימנסיה , יהודית , ניצבה בראש גרם המדרגות , אוחזת בידיה ערימת ניירות ובה רשימת התלמידים וקראה מתוכה בקולה המתכתי את שיבוץ התלמידים לכיתותיהם . שמותיהם של כמה ממאה ויותר התלמידים שניצבו ברחבה שלפני המדרגות - לא הוזכרו . גם שמי לא הוזכר . משסיימה את הקראת השמות והחלה לקפל את הדפים , עלו קולות רטינה מן הקהל שלרגלי המדרגות . מוישיק , שכני לרחוב , קרא בבהלה : " המזכירה יהודית , איך אני אדע לאיזה כיתה אני שייך , אם השם שלי לא הוזכר ? " אחת הבנות , דמעות בעיניה , פנתה ליהודית בתחינה : " מה אני צריכה לעשות - לחזור הביתה ? " שאר התלמידים פנו לכיתותיהם ואנחנו , כעשרה במספר , נותרנו ברחבה , מבוישים ומודאגים . המזכירה , שכבר עמדה להסתלק , נעצרה , סבבה על עקבותיה ופרשה את צרור הניירות שבידה , היטיבה את המשקפיים על אפה וסקרה את הקבוצה הקטנה שנותרה למרגלות המדרגות . אחר כך אמרה : " מי ששמו לא הוזכר , יצטרף לאחת משלוש הכיתות , לאחר מכן ההנהלה תבדוק היכן בדיוק הוא צריך ללמוד . " מבלי להמתין לשאלות שבוודאי יתעוררו סבה על עקביה ונבלעה בבניין הגימנסיה . מן הקוץ זכיתי באליה , שכן אין טוב מלבחור בכיתה בה נמצאים מרבית חבריי . העדפתי אפוא את חמישית ג ' והתקבלתי בתרועות שמחה . ביומיים הראשונים השתתפתי בשיעורים , אלא שעד מהרה ניחתה עלי מהלומה . ביום השלישי נכנס לכיתה ד " ר שלמה רוצקי ,
|
|