|
|
עמוד:12
לצורך העניין – תוארו כמי שדקויות הרגש ותהליכי הנפש זרים לאורח חייהם הפשוט . הביקורת הלאומית חתרה להציג את הקשר שבין המציאות הפסיכולוגית לטקסט הספרותי כתולדה של שיבוש אידיאולוגי . המשאלות הארוטיות של הדמויות , הנפש המתייסרת בין מסורת לבין מודרניות , המאבק המר בדור ההורים , חבלי ההתבגרות ואימת המוות , צומחים מתוך המחשבה הציונית . האידיאולוגיה הלאומית היא תנאי לחיי הנפש , וענייני הרגש הם נחלת ספרותה . תפיסה זו , המייחסת פשטנות פסיכולוגית למבדה האמנותי של ספרות ההשכלה , עומדת בניגוד לדרך שבה התקבלו ספרים אלה אצל ציבור הקוראים היהודי באותה תקופה . קוראים צעירים ( שחלקם ייעשו ברבות הימים לסופרים ולמשוררים של דור התחייה ) מתארים את הטלטלה , הזעזוע והעונג בקריאת ספרות מרדנית , פרובוקטיבית ואמוציונלית . קוראים אלו שפכו דמעות על דפיה , למדו בעל - פה את שורותיה , קיימו דיונים סוערים על תכניה ובעיקר ראו בה ספרות המשקפת את עולמם ואת לבטיהם . היבט נוסף לכוחה האמוציונלי של ספרות ההשכלה אפשר למצוא בסערה הציבורית שהתעוררה עם הופעתה . נציגי הקהילה המסורתית , שזיהו את הפוטנציאל המהפכני שבין דפיה , את הקריאה לתמורה סוציו - אקונומית , ארוטית ולאומית ואת המרידה בסמכות הרבנית ובמוסדות הקהילה , הזהירו את הציבור היהודי מפני היצירות המשכיליות : " לא לבעלי ברית משה שוגים באהבת תורתו תמיד לרדף שעשועים ריקים ולחבוק חיק בת - תוהו , קרוא ספרי אהבים ועגבים תועבת לב חכם " ( צווייפל תרי " ח , . ( 52 קוראי ספרות ההשכלה סולקו מבתי הכנסת , הוחרמו והושפלו בפומבי , ספרים של משכילים נשרפו וסופרים גודפו והוחרמו . המשכיל אברהם דוב גוטלובר אולץ לגרש את אשתו כאשר נתגלו ברשותו ספרי 1 כך , למשל , דוד פרישמן מסביר את קוצר השגתה הפסיכולוגית של סיפורת אברמוביץ בכך שהשיח הפסיכולוגי נעדר לחלוטין מן המציאות היהודית : " היודע היהודי היושב ברחוב היהודים ועוסק בפרנסה לשמה מה זו פסיכולוגיה " ) פרישמן תרע " ד , כרך , ) 87 , 1 וראובן בריינין טוען כי אברהם מאפו פגם במתכוון בעומק הפסיכולוגי של יצירותיו וכי " השחית וקלקל את סיפוריו " כדי לעשותם נגישים לקהל הקוראים בן התקופה שלא הורגל " במיעוך ומשמוש בכלי המחשבה והרגש " ) בריינין תר " ס , . ) 129 - 128
|
|