|
|
עמוד:7
תקציר בשנים האחרונות , כחלק מתפיסה של ממשל פתוח ובמסגרת מימוש של חוקים העוסקים בחופש מידע ובשקיפות שלטונית , מדינות מערביות נוקטות מדיניות פרסום יזום של מאגרי מידע וצבירי נתונים שבידי רשויות השלטון . מדינת ישראל הצטרפה רשמית למגמה זו באוגוסט , 2016 עם החלטת ממשלה 1933 לקידום הנגישות של מאגרי מידע ממשלתיים לציבור . בין השאר הטילה החלטה זו על רשויות השלטון , כבררת מחדל , את החובה לפרסם ביוזמתן את מאגרי המידע שברשותן . לפרסום יזום של מידע ממשלתי יתרונות רבים , ואלה הוצגו במחקר המדיניות שלנו בנושא הטמעת מדיניות ממשל פתוח בעידן הדיגיטלי ( , ( 2012 בדוח הצוות הבין – משרדי ובהחלטת ממשלה . 1933 בהיבט הדמוקרטי , פרסום יזום מוביל להגברת השקיפות של פעולות הממשלה , להידוק הפיקוח והבקרה על פעולותיה , לשיפור השירות שהיא נותנת ולחיזוק אמון הציבור בה . לפרסום יזום של מידע ממשלתי יש גם תכלית כלכלית : גלום בו פוטנציאל להגברת החדשנות המבוססת על מידע זה ולכן גם לרווח כלכלי , להתייעלות ולקידום המחקר והפיתוח . בצד ההגשמה של תכליות אלה , פרסום יזום כרוך בסכנה לפגיעה בפרטיות . חלק ממאגרי המידע הממשלתיים כוללים מידע אישי שנאסף במסגרת הפעילות השלטונית ומכוח סמכות חוקית . יש להביא בחשבון שבדרך כלל אדם המוסר מידע אישי לרשויות השלטון אינו עושה זאת מרצונו החופשי או בכפוף להסכמה אמיתית וחופשית , אלא מכורח החלטה שלטונית וחובה חוקית ולשם מטרה 1 החלטה 1933 של הממשלה ה – 34 " שיפור העברת המידע הממשלתי והנגשת מאגרי מידע ממשלתיים לציבור " ( . ( 30 . 8 . 2016 אין זו החלטת הממשלה הראשונה בנושא ממשל פתוח . קדמו לה שתי החלטות שנזכיר בהמשך המסמך , אך זו ההחלטה הראשונה המבקשת לראות במאגרי המידע כאלה שצריכים להיות פתוחים לציבור כבררת מחדל . 2 המלצות הצוות הבין – משרדי לשיפור העברת מידע בין משרדים ויחידות סמך ( היחידה לשיפור השירות הממשלתי לציבור , רשות התקצוב הממשלתי , משרד ראש הממשלה ) , מיום 28 ביולי . 2016
|
|