|
|
עמוד:14
שמתאמץ לשחות עם ראשי מעל המים , אני מנסה להבין מי הם אלה שסביבי , בני האדם , אלה שאחראים עלי ( הורים , מורים , וכל מי שמצא לנכון ... ) , בני אנוש בני גילי , בני כיתתי , חב רַ י למשחקים , מי הם , מי אני בהקשר שלהם , ולאט לאט אני מצליח להבין שהעניין הזה מורכב , וכמעט תמיד אני לומד משהו חדש , מנהג חדש , התנהלות חדשה , אפילו שיפוט מסוג חדש שלא חשבתי עליו , כמו " אני אוהב להתרחץ במים קרים " , עובדה שלא חשבתי עליה עד גיל עשר לפחות . לעתים מבצבץ הרצון לברר מהו המקור שיוצר אירועים גדולים אלה , שמשנים את צבעי המים , משנים צורות ואופני קיום של היצור האנושי , ובמילים אחרות , מנסה לנתח את המקור למהפכות בנקודות הזמן הקריטיות שבהן נוצרו אותם שינויים או אירועים מכוננים . אולם גם תהליך זה לקח שנים עד שהבנתי מה אני אמור לשאול , ועוד לא מעט שנים להבין : " את מי לשאול ? " והתשובה הלא - ברורה בסוף מסע ארוך מאוד של התעמקות בפילוסופיה , בהגות מסוג זה ואחר , במדעי החברה , במדעי הטבע , בפיזיקה ובפסיכולוגיה , הוא שאחד המקורות החשובים הנו : " לשאול את עצמי " . נגיעות מהותיות כמעט בכל אחד ממרחבי הידע שהוזכרו לעיל , יוצרות רשת תמיכה בהנמקה לתפיסה המוצגת .
|
|