|
|
עמוד:10
בהסתכלות לאחור . בני המזל שבינינו או המורים , המדריכים והמפקדים זכו לשבת בקצה האחורי של הרכב . הם ראו אחורה הכי טוב . זהו , אני מסביר , אני בתצפית אל מה שהיה . אני על טיולית שנוסעת בשדות המזרח התיכון . את ההיסטוריה רואים אחורה . מאחור הולך ונפרש העבר , אבל אין תצפית קדימה . הטיולית נוסעת בדרך - לא - דרך , מיטלטלת בין הרים וגאיות . ההווה הקרוב אפוף כולו אבק הדרך , רב בו הנסתר . העתיד לא ידוע . הדרך לאחור מתבהרת ככל שנתיבה מתרחק , כשנוצרת פרספקטיבה . תפקידו של ההיסטוריון לאתר את הנתיב שהותירה הטיולית . אם לא יאתר אותו , ינתח וינציח בכתב - תבוא השכחה והוא ידהה . ייעלם . אין היסטוריה , אמר כבר חכם אחד , יש היסטוריונים . אך במה תועלתם ? גם אם ייטיבו לתאר את העבר , האם יתרמו לביטחון נוסעי הטיולית ? האם יבהירו את ההווה ? יתנו צפי אמין על העתיד ? הלוא בכל רגע נתון יכולה מהמורה בלתי - צפויה להפוך את הרכב כולו . רכב אחר עלול להתנגש בו . פגע כזה או אחר יסיטו אותו לכיוון אחר . האם בכלל יש לטיולית נהג מיומן ? מדי פעם מצפים שאר הנוסעים שאיש האקדמיה יואיל בטובו ללכת לקדמת הרכב ולהציץ קדימה , לקבינה . להסתכל לשם ולראות מי נוהג ולהציץ להיכן הוא נוסע , מה משתרע לפנים . היסטוריון הנוטש את עמדתו והולך לשם להציץ , יציץ וייפגע . מניסיונו הוא יודע כי מה שיש בתא הנהג הוא הגה שאיננו קשור לגלגלים אלא בברגים רופפים , אם בכלל ; כי עשרות ומאות ידיים מושכות בהגה הזה , ולכיוונים שונים ; כי השמשה הקדמית אטומה וגם האוחזים בהגה לא יודעים מה לפניהם . בתוואי שסימנה הטיולית מאחור יש איזה היגיון , שההיסטוריון מצא בדיעבד . רק בדיעבד . ההיסטוריון הישר יאמר לשומעיו כי אין לו צפי קדימה , וכמו כל האחרים הוא יכול לנסות להציץ , אך אין הוא עדיף עליהם . הוא אולי יכול להסביר איך הגענו לאן שהגענו . קצת לסבר את האוזן באשר למשמעות ההווה . גם זה משהו . גם זה עדיף על ניחושים בעלמא . חלק לא מבוטל מנוסעי הטיולית במזרח התיכון לא מתעניינים כלל במה שלצופה לאחור יש לומר . הם לא רוצים לדעת . אלה הם הקנאים לדת , המבינים רק במונחיה את מה שהיה . יש להם קשר ישיר לאללה או לקב " ה ,
|
|