|
|
עמוד:7
פתח דבר ירון לונדון מבין האוטוביוגרפיות הרבות שהספרות העברית משופעת בהן , ניכרים בייחודם פרקי האוטוביוגרפיה של איתמר בן - אב " י , בנם בכורם של דבורה ואליעזר בן - יהודה , מחיה השפה העברית . מסכת חייו של " הילד העברי הראשון " אינה מזכירה במאום את תהליך החניכה האופייני של ילד יהודי במזרח אירופה , כזה שחווה אביו , למשל . אין בה מראות של גלות , זיכרונות עגומים מן הלימוד בחדר , תחושת החנק של מי שביקשו למרוד , לפרוץ החוצה מן העיירה אל הכרכים האירופיים , אל ההשכלה , אל הלאומיות , ובעיקר לחרוג מאותו דימוי עצמי מייסר של " היהודי הגלותי " על כל מורכבויותיו . חייו של איתמר בן - אב " י נחתמו כבר בראשיתם בחותם של עבריות . קשה להעלות על הדעת נסיבות חריגות יותר מאלה שאליהן נולד הילד בן - ציון בן - יהודה : התעקשותו של אביו על בידודו המוחלט , שיברון לבה של האם החרדה לגורל בנה בכורה , שהגבולות בינו , הילד , ובין הפרויקט הגדול של החייאת העברית ניטשטשו , ההדהוד שנלווה לכל הגה מהגאיו הראשונים , לכל בדל חיוך , לא כל שכן למילה הראשונה - אבא - שביטא באיחור מטריד - כל אלה אינם רק פרק מרגש בסיפור הציוני , סיפור תחייתם של עם ושל לשון , כי אם דגם חדש וייחודי של המשכיות ביחסי אבות ובנים . ואף השם הספרותי שבחר לו בבגרותו מאגד את שני הוריו : איתמר , השם שביקשה אמו , דבורה , האם העברייה הראשונה , להעניק לו בלידתו , על שם עץ התמר הנטוע בחצר ביתם , ובן - אב " י , בנו של אליעזר בן - יהודה . לאורך כל חייו תפס את עצמו איתמר בן - אב " י כנציגה הראשון של
|
|