|
|
עמוד:8
ודחייה בקרב תלמידים רבים . אף על פי שיש מורים ומורות להיסטוריה חדשניים ומקוריים , רבים מהם נשחקים במערכת משמימה המודדת עצמה לדעת במבחני בגרות ארכאיים מכווני שינון וחוסמי יצירתיות . למרות ההצהרות על טיפוח לומדים חושבים ולמידה משמעותית , חומרי הלימוד ודרכי ההעברה נמנעים מכל מורכבות , רב - ממדיות וחדשנות . הידע ההיסטורי שנוצר באוניברסיטה – ידע מעמיק ומרתק ככל שיהיה – הוא נחלת מעטים . ידע זה נבנה ורוחש בתוך בועה המנותקת לחלוטין מהתחום הציבורי ולכן נתפס כחסר רלוונטיות ומיותר . שיטות הקידום באקדמיה מעודדות הסתגרות וניתוק בין יוצרי הידע ההיסטורי הפונים לעמיתיהם המומחים , לבין הפצתו לציבור הרחב . הקהל המשכיל שעדיין מתעניין בהיסטוריה הוא מבוגר ברובו . מספר הצעירים הפונים לעיון היסטורי , ובעצם לכל התחומים של מדעי הרוח , הולך ופוחת . מנהיגים , פוליטיקאים ואנשי תקשורת רבים משתמשים בהיסטוריה כקרדום לחפור בו , וכך הופכים אותה למכשיר פטריוטי רדוד ופשטני הנתון למניפולציות שונות . השימוש השטחי והתעמולתי בהיסטוריה בצד הסלידה הציבורית ממנה שוחקים את המשמעות של תחום העיון ההיסטורי המסקרן והמאתגר , היצירתי , בונה הזהות והמעורר עניין ציבורי , וכיום הוא נמצא בסכנת הכחדה . ואף על פי כן , ספר זה בא מתקווה . למרות מערכת חינוך מעקרת , אקדמיה מנותקת ופוליטיקה רדודה וחלולה – סטודנטים , מורים , תסריטאים , אמנים , מפתחי אתרי אינטרנט , אוצרי תערוכות , מדריכי טיולים ועוד רבים וטובים הנחשפים לתולדות האנושות מזהים את הפוטנציאל הגלום בלימוד ההיסטוריה להבנת המצב האנושי , לעיצובו ואף לשיפורו , וכמהים לחידוש תודעה היסטורית ציבורית . כמיהה זו מחייבת התוודעות למחלוקות על סוגיות היסטוריות , ניתוח המשמעויות של מחלוקות אלה והצבת כיווני מחשבה חלופיים לטיפוח תודעה היסטורית ציבורית עמוקה . ספר זה מנסה לעשות זאת . הוא מיועד קודם כול לעוסקים בתחום הדעת ההיסטורי לגווניו , אך פונה גם לציבור הרחב המשכיל . אין זה מחקר גרידא , אלא במידה מסוימת סוג של " אני מאמין " . תקוותי היא שהספר יעורר תהודה וביקורת , דיון מקצועי , חינוכי ופוליטי , וכך ישמש זרז לשיקום תודעת העבר כחלק נכבד מזהותנו בהווה ובעתיד .
|
|