|
|
עמוד:13
אנחנו והיהודים בשנות ילדותי , היהודים היו בעבורי ישות דמיונית . גדלתי בכפר גלילי , וטרם ביקרתי ביישוב יהודי כלשהו . גם אנשי הממשל הצבאי , אשר ישבו בבניין משטרה מנדטורי בחלקו המזרחי של הכפר , היו מחוץ למרחב המחיה של בני גילי . אך עוד בטרם פגשתי יהודים כלשהם , התמונה שהצטיירה בתודעתי הייתה אמביוולנטית : אף על פי שהיינו קורבנות של מעשי זוועה מצד יהודים , לא כל היהודים היו אויבים רעי לב ולא כל הערבים היו גיבורים או קורבנות תמימים . לצד הסיפורים על הטבח והגירוש - שכאמור התוודעתי אליהם ב - , 1958 השנה שבה נפקחו עיניי ונודע לי על גורלה של משפחתי בנכבה הפלסטינית - שמעתי על יהודים שניסו לעזור לבני הכפר ולמנוע את המשך הטבח ומעשי נקמה אחרים . אחד מהם היה חיים אורבך ( " אבו זאב " ) , שהיה ידיד של קרוב משפחתנו אבו אל - סעיד מזמן שעבדו יחד במחנה צבאי בריטי ליד עכו . אורבך הזדמן לכפר בזמן הטבח , והתקומם נגד הפגיעה באנשים חפים מפשע שבוע לאחר כניעת הכפר . הוא התערב מיד והביא להפסקת ההוצאות להורג . באותה העת הגיע לכפר גם משתף הפעולה שפיק אבו עבדו , כדי לבקר את קרובי משפחתו אשר הפכו לפליטים במג 'ד אל - כרום , ופעל גם הוא להפסקת הטבח . אזכור שמו של חיים אורבך גם הציל את משפחתו של אבו אל - סעיד מגירוש ופליטות . כשאבו אל - סעיד נצטווה לעלות עם אשתו ובניו על משאיות שהובילו את העקורים , הוא פנה אל הקצין הממונה ואמר לו : " מר אורבך יכעס מאוד כשיגיע מחר לביקור אצלי וישמע שהחיילים גירשו אותי ואת משפחתי " . הקצין המופתע החליט לשחרר אותו ואת משפחתו לביתם . תמונה מורכבת זו של קורות מלחמת 1948 ושל יחסי היהודים והערבים בישראל הלכה והתחדדה לאחר שהכרתי יהודים בשר ודם . היהודים הראשונים שפגשתי בילדותי היו תושבי קריית מוצקין וקריית ביאליק . בסוף שנות החמישים התלוויתי לאבי שיצא למכור תאנים . לאחר עונה אחת או שתיים שבהן סייעתי לו , התבקשתי לשאת שני סלי תאנים למכירה לבדי . עולם חדש נגלה לעיניי באותן שנים של ראשית ההתבגרות . בחופשות הקיץ למדתי דברים רבים שלא היה להם רמז בשיעורים בבית הספר . להפתעתי גיליתי שהיהודים חיים ברובם בבתי דירות משותפים , ושרחובות הקריות רחבים , נקיים ונטועים עצים - בצלם חסיתי מפני החום ולרגליהם נחתי כשעייפתי . רוב הלקוחות בשעות היום היו נשים . רובן התעניינו רק בתאנים ובמחירן , אך היו גם מעטות ששאלו . 8 לימים נודע לי שחיים אורבך היה קצין המודיעין של הגליל המערבי ולכן התיידד עם ערבים באזור . אך בני דור השורדים לא הקפידו בקטנות כאלה . . 9 את סיפורו של אבו אל - סעיד שמעתי בפעם הראשונה בבית אבא , אך לימים שמעתי אותו גם מפי אבו אל - סעיד עצמו , בביתו , ובשנת 1984 ראיינתי אותו . . 10 על מפגשיי הראשונים עם יהודים ראו גם מנאע , " המפגש החי " .
|
|