בפתח הספר

עמוד:12

בשלב מסוים התחוורה לי העובדה שבאותה מהדורת דפוס ונציה , עוד לפני מדרש עשרת הדברות המוכר , מצויה קבוצה של עשרים סיפורים אשר דומה היה שאיש במחקר לא התייחס אליה באופן מיוחד , והיא עומדת לעצמה , שכן בדפוס לובלין של מדרש עשרת הדברות , למשל , היא לא מופיעה ואף אני מעולם לא הקדשתי לה תשומת לב מיוחדת . בדיקת מהדורות נוספות של חיבור המעשיות והמדרשות וההגדות העלתה שבכל מהדורות הדפוס האיטלקיות של החיבור מופיעה בדיוק אותה קבוצת סיפורים , בדיוק באותו סדר , ובדיוק באותו מיקום - לפני מדרש עשרת הדברות . וכן גיליתי שנוסף על מהדורות הדפוס המוכרות של הספר , שחלקן כאמור אפילו מצויות על הרשת חינם אין כסף לכל דורש , קיימת מהדורה נוספת , נדירה ביותר , שהיא אף מוקדמת למהדורת ונציה שנ " ט ( 1559 ) אליה נהגתי להפנות תמיד במחקריי - והיא מהדורת פירארה שי " ד ( 1554 ) וכן יש ביבליוגרפים של הספר העברי אשר טוענים לקיומה לכאורה של מהדורה עוד יותר מוקדמת , מהדורת פירארה שי " א ( 1551 ) אך קיומה מוטל בספק שכן איש מהם לא ראה אותה במו עיניו . וכן גיליתי שיש הנוטים לבלבל בין חיבור המעשיות והמדרשות וההגדות בדפוסי איטליה הללו לבין חיבורים אחרים שנכרכו בבתי הדפוס של קושטא בסוף המאה החמש - עשרה וראשית המאה השש - עשרה , כמו למשל מעשיות מהתלמוד או לקוטים וחבורים . מכאן והלאה נוצרה תפנית בשאלת המחקר הראשונית שלי אודות שינויי הנוסח של דפוסי מדרש עשרת הדברות , תפנית שהיא גם כאמור פועל יוצא של אותו מחקר ושלא היתה יוצאת אל הפועל בלעדיו - והיא מיקוד בתפקידו של הדפוס בתהליך התקבלותו של הסיפור העברי , ומיקוד במאפייניו של אוסף הסיפורים המודפס כפנומן תרבותי בעל נוכחות ייחודית ומובחנת בתוך מפת הספרות . שכן בד בבד עם העיון הספרותי במקבץ זה , נוכחתי לדעת שמן הראוי לשאול גם כיצד קרה שבתוך ספר מסוים קיים מקבץ של עשרים סיפורים שהם זהים בנוסח , בסדר ובהרכב בארבע מהדורות לפחות - בעוד שבדרך כלל אני מורגלת לרמת שינויים גבוהה בין גרסה סיפורית אחת לשנייה . התשובה לשאלה זו עמדה לפתחי : נוסחם של הסיפורים הללו זהה מפני שהם מודפסים . לפתע התברר והתבהר לי באמצעות מקרה בוחן זה של עשרים סיפורי חיבור המעשיות והמדרשות וההגדות עד כמה הדפוס

הקיבוץ המאוחד


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר