|
|
עמוד:11
פרק ראשון : צורה וחומר . 1 שלושה מוטיבים הנוגעים לחומר ולצורה למילים “ צורה " ו " חומר " המופיעות בכותר ספר זה שתי משמעויות . במובן האחד המילים מציינות את המושגים הפילוסופיים חומר ( בערבית מאדה ) וצורה ( בערבית צורה ( כפי שנוקט אותם הרמב " ם במורה הנבוכים ( מוה " נ ) . במשמעות השנייה הן באות לציין את הצורה הספרותית הייחודית של מוה "נ להבדיל מהחומרים הפילוסופיים שבו . מטרת ספר זה היא להראות ששני זוגות המשמעויות הללו קשורים זה לזה וכיצד ניתן , מתוך יחסי הגומלין שביניהם , להפיק קריאה אחדותית של מוה " נ . והרי הסיפור בקווים כלליים . במסגרת החשיבה האריסטוטלית - נאופלטונית של הרמב " ם , השלמות האנושית האידאלית נתפשת כיציאתו המלאה מן הכוח אל הפועל של השכל האנושי , שלמות המושגת על - ידי רכישת ידיעה של כל האמתות והמושגים האפשריים - של הפיזיקה , המטפיזיקה והאסטרונומיה , ובהתבוננות באלה משנודעו . אבל הרמב " ם גם סבור שהחומר שבאדם , כלומר גופו , מונע ממנו להגיע לידי שלמות זו . ובפרט , החומריות מונעת ממנו הבנה שלמה של המטפיזיקה ושל הגלגלים השמימיים , והיא אף מונעת את הרצף של ההתבוננות במה שכבר הבין . התוצאה היא מתח בין השכל לבין הגוף . האדם , כולל הרמב " ם , נותר כשהבנתו את המטפיזיקה לכל היותר מוגבלת , חלקית ומקוטעת , כלומר הוא נותר עם פחות מן השלמות האנושית האידאלית . מורה הנבוכים הוא ניסיונו של הרמב " ם לבטא במילים מצב זה - מצבו שלו - של ידיעה חלקית של האל , של הסיבות האחרונות הפועלות בטבע , ושל הגלגלים . זהו גם ביטוי מילולי של החוויה האינטלקטואלית של האדם - ושלו - המתאמץ לפענח “ סודות " אלה , כלומר את החידות או האמתות שלא ניתן להבינן לאשורן נוכח מגבלות ההכרה . הרמב " ם אינו רואה עצמו כראשון שעשה ניסיון זה . ניסיונות קודמים ניתנים לשחזור , סבור הוא , מתוך המשלים המופיעים בטקסטים של הנביאים ושל חז " ל . מכאן שחלק נכבד ממפעלו כרוך בפרשנות של תוצרים קלאסיים אלה של היהדות ובזיהוי ההקשרים הפילוסופיים שמתוכם צמחו . בהמשך לאותה מסורת של כתיבה , הרמב " ם ממציא משלים משלו כדי לבטא דרכם את הבנתו המוגבלת שלו את “ סודות " המטפיזיקה ואת ניסיונות קודמיו לבטא את הבנתם המוגבלת שלהם . בהוליכו את קוראו דרך סדרת משלי מוה " נ , הרמב " ם מנסה להכניסו בסוד אותה חוויה אינטלקטואלית שחווה הוא במאמציו להבין את המטפיזיקה . אופן קריאה זה הוא אחד מכמה תרגילים שבאמצעותם הרמב " ם מדריך את קוראו , תרגילים המכשירים אותו לחיות חיים מושלמים ככל שמאפשרות המגבלות הגופניות של שכלו .
|
|