|
|
עמוד:11
לכתוב על בדידות כמטפלים קליניים אנחנו מרבים להרהר בתפקידנו . חלק ניכר מהרהורים אלה מוקדש למחשבות על הגמול הנפשי שאנו מקבלים ביחסינו הטיפוליים , ועל הסיפוק הנופל בחלקנו כשעולה בידינו לעזור למטופלים . עזרה זו נעשית על - ידי שעות רבות של הקשבה למצוקות ולחולי , שעות של התערבויות באמצעות יצירת קשר , מתן פירושים , תמיכה , עידוד ולעיתים גם תרופות . היכולת לגעת בסבלו של הזולת ולהפיג אותו היא אתגר אינטלקטואלי , רגשי ומקצועי , ושיפור היכולת הזו לאורך זמן , תוך כדי צבירת ניסיון והעמקת ידע , מתגמלת מאד . עם זאת , יש בשעות ההאזנה הקשובה הרבות ובהיחשפות הקבועה לכאב וסיפורי סבל , גם לא מעט בדידות . כאשר התחוור לנו שאנו עוסקים בנושא זה באופן קבוע , החלטנו להישיר מבט אל הבדידות , להתעמק בה , להבין אותה וללמוד ממנה . לא היה צורך בחקירות רבות כדי לדעת שפעילות יצירתית עוזרת להפחית את תחושת הבדידות , במיוחד כאשר מדובר ביצירה משותפת ; ואכן , שיתוף פעולה חברי - מקצועי בכתיבת ספרים , שתרמה לנו רבות מבחינה מקצועית ואישית כאחד , כבר הפחיתה בעבר את בדידותנו המקצועית . היה זה אך טבעי שנמקד את פעילותנו היצירתית המשותפת בנושא זה - הבדידות . ואכן , בספר זה נדרשנו להגדרתה , לבחינת סוגיה השונים , דרכי ההתמודדות עימה , מחירה ושכרה . תחילת המסע המשותף היתה בפגישה חברית לשתיית קפה בבוקר יום שישי אחד בתל אביב , במהלכה גילינו שאנו שותפים לתחושת הבדידות המקצועית , אך מתמודדים עמה בדרכים שונות . היה זה גילוי מלהיב , ולימים גמלה בנו החלטה לצאת יחד למסע מחקרי אל לב הנושא . מטבע הדברים , מתפתלת דרכו של מסע כזה ונתקלת גם במהמורות . שאבנו כח ונחמה מהידיעה שכבר צלחנו יחד מסעות גילוי
|
|