|
|
עמוד:10
לזכרו של פרופ ' בנימין מעוז ז "ל הספר נכתב על ידנו במשך כשלוש שנים . היה זה תהליך ארוך של אין ספור דיונים , התלבטויות , מחיקות והוספות . הספקנו להשלים את הגרסה הכמעט - סופית כשבועיים לפני ששותפנו לכתיבת ספר זה וחברנו היקר , בנימין מעוז , הלך לעולמו . בנימין היה דמות מיוחדת ובלתי נשכחת , משכנעת ומשפיעה . הוא היה עבורנו ' מנטור ' , מנחה - מדריך - מתווה דרך , איש אשכולות , בעל יכולת נדירה לשלב באישיותו העצמאית והפתוחה את החזון התיאורטי עם הניסיון הקליני . מעבר לניסיונו הרב ברפואה - בפסיכיאטריה וברפואת המשפחה - היה לו ידע עשיר ביותר בהיסטוריה , במוסיקה , ביהדות , בפילוסופיה , באנתרופולוגיה , בתנ " ך ובספרות . ידיעותיו הרבות , ששולבו תמיד בעבודתו המקצועית , הפכו את בנימין לאב רוחני , לחבר אישי קרוב ולעמית מלמד . עבור רבים נוספים במעגל המקצועי הוא היה מורה דרך וחלוץ באינטגרציה של הפסיכיאטריה ובריאות הנפש ברפואה הראשונית בקהילה . נזכור תמיד את החיוך הרחב שלו , את נדיבותו ואת דאגתו לעתיד החברה הישראלית . לא נשכח את הערותיו המאירות והמבהירות , את יכולתו המיוחדת לשלב ולחבר את תחומי הידע הרבים שלו מחד גיסא , ולנסח מושגים מורכבים בפשטות ובהירות מאידך גיסא . מסירותו ומחוייבותו למקצוענות וכן לחינוך וטיפוח הדור הבא במקצועות הטיפול , ינחו רבים בקהילה הטיפולית עוד שנים רבות . אבל בעיקר נוקיר עוד זמן ממושך את חברותו הנאמנה . בנימין כבר חסר לנו , והגעגועים חזקים . יהי זכרו ברוך . סטנלי רבין ואנדרה מטלון
|
|