|
|
עמוד:9
הריבון הוא שמכריז על מצב החירום - המצב החריג שבו הדמוקרטיה מושעית , מצב אנלוגי לנס שהאל מחולל . מעשה התרגום לעברית של ספרות פלסטינית מתחולל בעיצומו של מצב חירום ( המכונה בלשון נקייה " הסכסוך " ) , מצב שבו הדמוקרטיה הישראלית נמצאת בשפל המדרגה . מכיוון שכך , ההנכחה המתרחשת בו - הנכחתם של פרגמנטי ספרות הנכבשים בתוך הטקסט של הכובש - היא הנכחתם של נטולי ריבונות בתוך הטקסט הריבוני הלא - דמוקרטי . אלא שכפי שכבר נאמר , אף שהתרגום הפרגמנטרי מבטל את אפשרות התרגום השלם , הוא גם טומן בחובו ממד של הבטחה משיחית להתנגד לתרבותו ולספרותו של הכובש , וכמובן גם לתרגומיו . השברים המזדקרים מתוך הטקסט של התרגום מכריזים בעוצמה על פוטנציאל ההתנגדות הטמון בהם . כאמור , תפיסת מעשה התרגום הלכה יד ביד עם התפתחות הקולוניאליזם , שהמטפורה המרכזית שלו הייתה בעילה של אדמה בתולה . לעומת זאת , לטענת באסנט וטריבדי , בתקופה הפוסטקולוניאלית הנכבשים יכולים להשיב לאימפריה כגמולה ולאתגר את מושגי התרגום שלה ואת משמעותם הפוליטית . זאת משום שאמנם כל טקסט הוא תרגום , אבל לא כל תרגום פועל פוליטית באותו אופן . בסיטואציה הפוסטקולוניאלית מתקיימות זו לצד זו שתי פרקטיקות פוליטיות של תרגום . מצד אחד מוסיף להתקיים תרגום השפה והספרות של הנכבשים לשפת הכובשים , במהלך רדוקטיבי של שליטה ההופך את הנכבשים לנגישים למעשה השליטה . במובן הזה גם התרגום הפרגמנטרי מתכנס בסופו של דבר , בדרך זו או אחרת , לצורה שלמה כלשהי הניתנת לזיהוי , כאותו כד שאמנם עשוי משברים אבל זהותו , השבורה אמנם , היא זהות של כד . אך מצד אחר , דווקא הנגישות הזאת - נוכחותו של פרגמנט המקור בטקסט המתורגם - מאפשרת במצב הפוסטקולוניאלי את קיומו של תהליך הפוך : הנכחת ספרות הנכבשים בשפת הכובשים ובספרותם כנוכחות זרה המטרידה ותוקפת את הקורא , אם על ידי תרגום של הטקסט הילידי לשפת הכובש ואם על ידי כתיבה מקורית של היליד בשפת הכובש , שגם היא מעשה של תרגום . אך מכיוון ש " תחת משטר קולוניאלי ההעתק הקולוניאלי מקבל עוצמה חזקה יותר מהמקור הילידי , שערכו יורד " , ההעתק - התרגום - עשוי לאפשר לנכבש , המתווך על ידי התרגום , " לטרוף " את תרבותו ואת עליונותו של הכובש . כל תרגום . 8 שמיט , תיאולוגיה פוליטית . . 9 על היותו של התרגום קשר כוחני , שבו הטקסטים המתורגמים נועדו לכפות ערכים תרבותיים הגמוניים על העמים הנשלטים , בדומה למעשה הבעילה , ובכך לחזק את העליונות של הטקסטים המקוריים , ראו למשל במחקרה של טג ' סוויני נירניאנה ( נירניאנה , מיקום , עמ ' . ( 3 . 10 על הפלישה של הלשון הזרה לתוך התרגום אצל בנימין ראו ג ' ייקובס , הלשון , עמ ' . 77 . 11 יאנג , פוסטקולוניאליזם , עמ ' . 155 . 12 ראו בעניין זה גם את דבריו של רישאר ז ' קמון ( ז ' קמון , תרגום , עמ ' . ( 156 - 155 ז ' קמון דן
|
|