|
|
עמוד:252
פרק ה פסוק כ למה לנצח תשכחנוּ תעזבנוּ לארךימים : המקוננים מעמתים בין נצחיות ה ' לבין ההווה המר שבו נדמה להם כי נשכחו על ידו , פרק זמן ארוך הדומה בעיניהם לנצח נצחים . בני אדם , בשר ודם , אינם יכולים להמתין לדורי דורות כדי לזכות בישועה , והרי הם מבקשים מן האל הנצחי שיכיר בהבדל שבינו לבינם וימהר להושיעם כל עוד הם בחיים . לנרדפות בין " לעולם " ( שבפסוק הקודם ) לבין " לנצח " ראו התקבולת : " כי לא לעולם אריב / ולא לנצח אקצוף " ( ישעיה נז , טז ) , ובדומה בדברי ירמיהו : " הינטור לעולם / אם ישמור לנצח " ( ג , ה ) . " נצח " נרדף גם ל " דור ודור " שבפסוק הקודם , וראו למשל : " לא תשב לנצח / ולא תשכון עד דור ודור " ( ישעיה יג , כ ) . מילת השאלה " למה " ( הנמשכת גם לחלקו השני של הפסוק ) רווחת בקינות , כאשר מציג המקונן שאלות נוקבות לה ' , כגון : " עורה למה תישן ה ' הקיצה אל תזנח לנצח " ( תהילים מד , כד ) , וכן : " למה אלוהים זנחת לנצח יעשן אפך בצאן מרעיתך " ( שם עד , א ) . בפסוקים אלה משמעות מילת השאלה " למה " היא כמשמעות מילת השלילה " אל " , היינו : אל תשכחנו לנצח ( וראו לעיל , עמוד . ( 147 כשמקשר המקרא בין האלוהים לבין השיכחה , אין כוונתו לומר שהוא כבני האדם , אשר ישנם דברים הנעלמים מתודעתם ונמחקים ממנה . הבקשה ממנו שלא ישכח כמוה כבקשה שלא יתעלם מן המבקשים , כגון : " קומה ה ' אל נשא ידך אל תשכח ענווים " ( תהילים י , יב ) , היינו עזור להם ואל תתעלם מתחינתם . הוא הדין גם במקומות שבהם מבקשים המתפללים שהאלוהים לא ישים לבו לחטאיהם , היינו יתעלם מהם : " אל תזכור לנו עוונות ראשונים מהר יקדמונו רחמיך כי דלונו מאוד " ( שם עט , ח ) , והוא מצדו מבטיח : " אנכי אנכי הוא מוחה פשעיך למעני ועוונותיך לא אזכור " ( ישעיה מג , כה ) - מסתבר שלשונות שכ "ח וזכ " ר בהקשר לאלוהים הם ביטויים שבאו לשבר את האוזן בלבד . הפועל עז " ב נרדף לפועל שכ " ח , כגון : " ותאמר ציון עזבני ה ' / ואדוני שכחני " ( ישעיה מט , יד ) , וכן : " ואתם עוזבי ה ' השכחים את הר קודשי " ( שם סה , יא ) . הצירוף " אורך ימים " הוא מטבע ברכה המאחלת לאדם להגיע לזקנה ולשיבה : " כי אורך ימים ושנות חיים ושלום יוסיפו לך " ( משלי ג , ב ) . ספר משלי אף מבטא את ההנחה כי רכישת חכמה מביאה עמה אריכות ימים וכן עושר וכבוד : " אורך ימים בימינה ( = של החכמה ) בשמאלה עושר וכבוד " ( ג , טז ) . צירוף לשוני זה מופיע גם בקשר לנצחיותו של בית המקדש , שנאמר " לביתך נאוה קודש ה ' לאורך ימים " ( תהילים צג , ה ) , וכן בבקשתו של המתפלל לזכות ולהגיע לגיל מופלג בבית המקדש : " אך טוב וחסד ירדפוני כל ימי חיי ושבתי בבית ה ' לאורך ימים " ( שם כג , ו ) .
|
|