פירוש

עמוד:180

פרק ד פסוק ז זכּוּ נזיריהמשלג צחוּ מחלב אָדמוּ עצם מפנינים ספיר גזרתם : לאחר שבפסוק ו ערך המקונן השוואה בין חטאה ועונשה של ירושלים לבין חטאה ועונשה של סדום , הוא שב בפסוק זה ובשני הבאים אחריו לעסוק בגורלם של בני ירושלים . כאן מתרחבת תמונת קרבנות הרעב מן הפעוטות אל האנשים המבוגרים מהם , כשפסוקים ז - ח , כמו פסוק ה , משווים בין חייהם הטובים של הקרבנות בעבר לבין גורלם המר בהווה . פסוק ז מתאר את דמותם בעבר . השורה הראשונה של הפסוק מתמקדת בלובן עורם והשנייה בגוון הבריא שלו , באדמומיותו , והשוו אל תיאור הדוד בשיר השירים שגם בו אודם וצחות גם יחד : " דודי צח ואדום " ( ה , י ) . " זכו " פירושו כמו " צחו " שבצלע השנייה , וראו " לבונה זכה " ( שמות ל , לד ועוד ) . הלבונה , שרף צמח הבושם , מכונה כך על שם צבעו הלבן של שרף העץ בטרם יתקשה . הדימויים ללובן הם " שלג " ו " חלב" ( וראו : " לבן שיניים מחלב " [ בראשית מט , יב ]) . ה " נזירים " - היינו האצילים , הנבחרים , אלה שהנזר על ראשם - לבנים היו יותר מאשר השלג והחלב . מדרש איכה רבה , לעומת זאת , מבין את השורה כאומרת כי לובנם של האנשים נבע משתיית חלב ומי שלג טהורים . בין כך ובין כך , לובן עור הוא סימן לאצולה , שכן הוא מעיד על אלה שאינם עמלים בחוץ ואינם נחשפים לקרינת השמש . היפוכו של העור הלבן , העור השחור , הוא סימן לעמלים , וראו דברי הנערה , נוטרת הכרמים , בשיר השירים אל בנות ירושלים : " שחורה אני ונאוה בנות ירושלים כאהלי קדר כיריעות שלמה " ( א , ה ) , היינו : אמנם שחורה אני אך גם נאה ( וראו עוד בפסוק הבא במגילתנו ) . ואשר לאדמומיות , " אדמו עצם מפנינים " , השוו תיאורו של המלך דוד בצעירותו : " והוא אדמוני עם יפה עיניים " ( שמואל - א טז , יב ) , " ואדמוני עם יפה מראה " ( שם יז , מב ) . ועדיין זוכר הקורא גם את הצבע האדום של אריג התולע שנזכר בפסוק ה . " עצם " לדברי רש " י הוא מראה , כמו " וכעצם השמים " ( שמות כד , י ) . " עצם " הוא גם כינוי לגוף כולו , כפי שהוא בפסוק : " רפאני ה ' כי נבהלו עצמיי ונפשי נבהלה מאוד " ( תהילים ו , ג - ד ) . במילת " פנינים" דומה שהכוונה לאלמוגים אדומים . לפנינים כחפץ נחשק , נבחר , ראו עוד האמור על החכמה : " יקרה היא מפנינים " ( משלי ג , טו ) , " כי טובה חכמה מפנינים " ( שם ח , יא ) . הספיר הנזכר בסוף הפסוק הוא סוג של אבן טובה , והוא מובא כאן על שום מראיתו הטהורה , כעולה מן התקבולת שבפסוק : " כמעשה לבנת הספיר / וכעצם השמים לטוהר " ( שמות כד , י ) . התיבה " גזרתם" פירושה : צורת גופם , חיטובם , מן השורש גז " ר שמשמעותו גם חט " ב , וראו לדוגמא : " ויבואו הירדנה ויגזרו העצים " ( מלכים - ב ו , ד ) . גם הספיר נזכר בתיאור גופו של הדוד בשיר השירים : " מעיו עשת שן מעולפת ( = מצופה ) ספירים " ( ה , יד ) .

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא