|
|
עמוד:165
השמים " ( דברים כט , יט ) , וזאת כדי להדגיש כי ה ' שוכן בשמים ומשם הוא צופה על עולמו ושולט בו . ראו עוד פסוק מא לעיל : " נישא לבבנו אל כפיים אל אל בשמים " וכן פסוק נ : " עד ישקיף וירא ה ' משמים " . כיוון שהמקונן פונה לאלוהים בגוף שני , ניתן היה לצפות לכאורה לצורה " שמיך " ( כשם שגורסים חלק מנוסחי תרגום השבעים ) , אך נראה שהוא מעדיף את הצירוף היחידאי " שמי ה '" כדי להאדיר את ה ' , ובהזכרת שמו לסיים את קינתו . מגילת איכה על אדמת איטליה החכם הספרדי ר ' יעקב שמשון שבתי מספר בספרו " שבת של מי" ( על בבלי , שבת יט ע " א ) , אגב עיסוק בשאלה אם מותר לחלל שבת בשל פיקוח נפשות , על אירוע שאירע באיטליה בשנת תקנ "ט ( . ( 1799 הימים היו ימי כיבוש איטליה בידי כוחותיו של נפוליאון ונסיגתם ממנה בלחץ כוחות מרוסיה ומטורקיה - דבר שהביא בין השאר לפרעות בתושבי העיר סיניגיליה שבאיטליה . בדבריו הוא משבץ פסוקי מקרא רבים , כמה מהם ממגילת איכה , וזאת כדי לבטא את גודל הצרה תוך קישור אל אירועי העבר : " ישבנו על המשמרת איש חרבו על ירכו ולצאת ולבוא בכלי זיין מידי שבת בשבתו , כי בהיתר עשינו , יען העיר הזאת כלילת יופי ( ב , טו ) מוקפת היתה משוללים ובוזזים והיו באים על עסקי נפשות , ולולי ה ' שהיה לנו אזי חיים בלעונו , כמו שאירע בעיר הקרובה סיניגאליא , יגן עליה אלוהים , דערו ערו עד היסוד ( ראו הקינה על חורבן ירושלים בתהילים קלז , ז ) והרגו שלוש עשרה נפשות ושללו ובזזו הכול . ישלם ה ' את פועלם , ישיב להם את גמוליהם , כמעשה ידיהם תרדוף בהם ותשמידם מתחת שמי ה ' ( = פסוק סו בקינתנו ) , ולא יאספו ולא יקברו לדומן על פני האדמה יהיו , ואנן בדידן ( = ובאשר לנו ) חסדי ה ' כי לא תמו כי לא כלו רחמיו ( ג , כב [ ושימו לב לצורת " תמו " וראו לעיל , עמוד , [( 136 נודה לאל מאוד בפינו אשר גמלנו כרחמיו וכרוב חסדיו , לא נתן למשיסה יעקב וישראל לבוזזים ולא נפקד מאתנו איש . יהי שם ה ' מבורך מעתה ועד עולם כל הנשמה תהלל יה הללויה " . ונסיים בטוב ... בשירה העברית החדשה מצאנו שהביטוי המסיים את הקינה , " תחת שמי ה '" ( שהוא כזכור יחידאי במקרא ) , זוכה להקשר אופטימי . המשורר אברהם ברוידס ( 1979 - 1907 ) בשירו " בהר ובעמק " , שיר בשבח עבודת החקלאי העברי , אומר בין השאר : " בהר ובעמק דגלנו אל על / שממת אדמתנו נקום ונגאל / יזרע האיכר ויבנה הבנאי / ברוך העמל תחת שמי אדוני " . ואילו המשורר חיים נחמן ביאליק ( 1934 - 1873 ) בשירו " קומי צאי אחותי כלה" מעביר את הביטוי מן המישור הלאומי אל המישור האישי , בשיר אהבה . השיר מלא בביטויים של אור , שחוק , דרור וזוהר , ובסיומו : " יחד נרד אל המעין / וכמוך , מלא רוך / עליז , בהיר ואוורירי / תחת שמי אדוני / עם הגל ועם הדרור / יזהיר אף יצלצל שירי " . גדול כוחו של משורר להוציא מעז מתוק ולהאיר באור יקרות ביטוי שהקשרו כה מר . " אושוויץ . ( 2014 ) " 2 כניסת מסילת הברזל אל שער מחנה ההשמדה בירקנאו , על רקע שמים דרמטיים ומעוננים באפור . הצלם אינו ידוע .
|
|