פירוש

עמוד:162

פרק ג פסוקים סא - סג פסוק סא : שמעת חרפת ם ה ' כל מחשבת ם עלי : פסוק סב : ש ׂפתי קמי והגיוֹנם עלי כל היּוֹם : פסוק סג : שבתם וקימת ם הביטה א ֲני מנגינת ם : פסוק סא : כשם ששמע ה ' את קולו של המתפלל ( פסוק נו ) , כך שמע גם את דברי אויביו אשר קיללוהו , גידפוהו והשפילוהו , והשוו : " שמעתי חרפת מואב וגידופי בני עמון אשר חירפו את עמי " ( צפניה ב , ח [ וראו גם פסוק ל לעיל ]) . על מילת " מחשבתם " ראו בפסוק הקודם . פסוקים נט - ס פתחו , כאמור , באנפורה ( " ראית " ); פסוקים ס - סא מסיימים בביטוי זהה ( קישוט ספרותי הקרוי " אפיפורה " ) - " כל מחשבותם לי / עלי " , וזאת כדי להדגיש בכפל הדגשה כי ה ' היה עד ראייה ועד שמיעה למזימותיהם של אויבי המקונן . פסוק סב : המקונן ממשיך ומתייחס הן לדברי האויבים ששמע ה ' והן למחשבותיהם , שאף הן לא נסתרו ממנו . ( כמקובל בלשון המקרא , אין המקונן רואה כל קושי להמיר שי " ן ימנית בשמאלית במסגרת האקרוסטיכון . ) שפתי אדם הם מוצא פיו , דבריו , וראו לדוגמא : " שפתי כסיל יבואו בריב ופיו למהלומות יקרא " ( משלי יח , ו ) . ה " קמים " הם אויבים , העומדים כנגד האדם או העם כדי להרע לו , כגון העולה מן התקבולת : " תכריע קמיי תחתני / ואויביי תתה לי עורף " ( שמואל - ב כב , מ - מא ) . וראו עוד בפסוק הבא . " הגיון " הוא המחשבה , תוכניתם של האויבים שנזכרה בפסוקים ס - סא לעיל , וראו עוד על הקשר בין מחשבה , שמקומה בלב , לבין ההגיון : " יהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך " ( תהילים יט , טו ) . האויבים אינם חדלים מלתכנן תוכניות להרע , ואינם פוסקים מלומר דברי בוז ולעג כלפי המקונן : " עליי כל היום " , וראו תלונת המקונן בפסוק יד : " הייתי שחוק לכל עמי נגינתם כל היום " . אפשר אפוא שיש קשר בין תיבת " נגינה " , כשמשמעותה לעג , לבין " הגיון " באותה משמעות . אגב : למילת " הגיון " נודעת גם משמעות של צלילי נגינה : " עלי עשור ועלי נבל ועלי הגיון בכינור " ( תהילים צב , ד ) , וראו עוד בפסוק הבא ( " מנגינתם " ) . בראשית הקינה התלונן המקונן כנגד האלוהים על שאינו מניח לו לרגע : " אך בי ישוב יהפוך ידו כל היום" ( פסוק ג ) , וכאן הוא מאשים את אויביו שאינם מפסיקים להציק לו בלא הרף , אף הם " כל היום " . פסוק סג : המקונן מפציר בה ' שלא יפסיק לעקוב אחר אויביו . " שבתם וקימתם " הוא מריזמוס ( היינו : ציון שני קצוות המכוון לכל מה שביניהם ) שמשמעותו : בכל זמן וזמן ובכל מצב , ובדומה : " ודיברת בם ... בשוכבך ובקומך " ( דברים ו , ז ) . לשון " קימתם " רומזת אל כינוי האויבים " קמיי " בפסוק הקודם , והאויבים אכן קמים על קרבנותיהם , כגון : " יתן ה ' את אויביך הקמים עליך ניגפים לפניך " ( דברים כח , ז ) . סוף הפסוק שב לדבר בלעגם של האויבים : " אני מנגינתם " . על " נגינה " במשמעות של לעג ראו לעיל

משכל (ידעות  ספרים)


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר