|
|
עמוד:161
" מחשבה " בפסוקנו ( כפי שהוא גם לעיל ב , ח ) היא מזימה , תכנית להרע ( והתרגום הארמי : " מזימתהון " ) - כגון דברי ה ' ליושבי ירושלים : " הנה אנכי יוצר עליכם רעה וחושב עליכם מחשבה " ( ירמיה יח , יא ); וטענת איוב : " הן ידעתי מחשבותיכם ומזימות עליי תחמוסו " ( כא , כז ) - ותוכנית זו של האויב לא נסתרה מעיני ה ' . כמה כתבי יד עבריים של המגילה וכמה מן התרגומים העתיקים , כגון הארמי , הסורי והלטיני , מבהירים את סוף הפסוק וקוראים : " מחשבתם עליי " , וכך בפסוק הבא . מי הם " ריבי נפשי " ? על הביטוי " ריבי נפשי " , שעניינו באויבים המתנכלים בכל דרך למקונן , מספר מדרש איכה רבה סיפור אודות הקיסר אדריינוס , מי שאחראי לדיכוי מרד בר כוכבא ( הוא בר כוזיבא ) ולגזירות דת אכזריות שגזר בעקבותיו : " אדריינוס ישתחקו עצמותיו ( = לשון קללה ) הוציא כרוז ואמר : ' כל מי שלא ישאל בשלומו של המלך - יהרג ' . עבר יהודי ושאל בשלומו , אמר לו : ' אתה יהודי , עובר לפני המלך ושואל בשלומו ? ' אמר להם ( = לעבדיו ) : ' לכו והרגו אותו ' . עבר יהודי אחר ולא שאל בשלומו . אמר להם : ' לכו והרגו אותו ' . אמרו לו בני הפמליה שלו : ' אין אנו יודעים מה דרכך . את מי שלא שאל בשלומך אתה הורג , ואת מי ששאל בשלומך אתה הורג ? ' אמר להם : הניחו לי , שאני יודע כיצד להרוג את שונאיי ' ( המקור ארמי ) . גאולה גאולה פירושה פדות , וראו התקבולת : " כי פדה ה ' את יעקב / וגאלו מיד חזק ממנו " ( ירמיה לא , יא ) , ולאו דווקא במישור הלאומי בלבד . אדם גואל - פודה את קרובו שנמכר לאחר : " וכי תשיג יד גר ותושב עמך ומך אחיך ( = ירד מנכסיו ) עמו ונמכר לגר תושב עמך ... אחרי נמכר גאולה תהיה לו , אחד מאחיו יגאלנו " ( ויקרא כה , מז - מח ) . גם נחלה שנמכרה לאדם אחר , צריך בן משפחתו של המוכר לגאול - לפדות מידי הקונה ( שם , פסוק כה ) , ואכן , בן דודו של ירמיהו מבקש למכור לו את שדהו : " כי לך משפט הגאולה לקנות " ( לב , ז ) . במישור הלאומי ה ' הוא גואל עמו , וכבר גאלם ממצרים , כהבטחתו : " והוצאתי אתכם מתחת סבלות מצרים והצלתי אתכם מעבודתם וגאלתי אתכם בזרוע נטויה ובשפטים גדולים " ( שמות ו , ו ) , וכך גם תקוות העתיד : " והלכו גאולים . ופדויי ה ' ישובון ובאו ציון ברינה ושמחת עולם על ראשם " ( ישעיה לה , ט - י ) . גאולה הופכת אפוא גם למילה נרדפת לישועה : " וידעת כי אני ה ' מושיעך וגואלך אביר יעקב " ( שם ס , טז ) . גאולה היתה משאת נפשו של עם ישראל בתקופות הארוכות של גלותו , וביטויים רבים לכך בספרות חז " ל , המעידה שהדרך לגאולה קשה וארוכה , כפי שמסופר , דרך משל , על " ר ' חייא בר אבא ור' שמעון בן חלפתא שהיו מהלכים בבקעת ארבל וראו איילת השחר ( = קרני האור הראשונות ) . אמר לו ר ' חייא : כך היא גאולתן של ישראל , בתחילה קמעא קמעא ( = מעט מעט ) , כל מה שהיא הולכת , היא רבה והולכת . מאי טעמא ( = מה הראיה לכך מפסוקי מקרא )? ' כי אשב בחושך ה ' אור לי ' ( מיכה ז , ח ) . כך בתחילה : ' ומרדכי יושב בשער המלך ' ( אסתר ב , כא ) , ואחר כך : ' ויקח המן את הלבוש ואת הסוס ' ( שם ו , יא ) , ואחר כך : ' וישב מרדכי אל שער המלך ' ( שם , פסוק יב ) , ואחר כך : ' ומרדכי יצא מלפני המלך בלבוש מלכות' ( שם ח , טו ) , ואחר כך : ' ליהודים היתה אורה ושמחה ' ( שם , פסוק טז ) " ( ירושלמי , ברכות א , א ) . " גאולה " הוא גם שמה של ברכה בסידור התפילה , הנאמרת לאחר " קריאת שמע " . עניינה בגאולת מצרים ולשון חתימתה : " ברוך אתה ה ' גאל ישראל " . מתפילה לגאולה חלוקת הקינה לשלשות של פסוקים לא מנעה ממחברה לפרוץ את מסגרת השלשות וליצור קשרים בין פסוקים סמוכים הפותחים באותיות שונות ( ראו במבוא לקינה ) , ובדרך זו הלך גם בעל מדרש בראשית רבתי ( עמוד . ( 175 את המילים " קראתי שמך ה ' מבור תחתיות " ( פסוק נה ) הוא דורש על המסופר בספר דניאל ( פרק ו ) ואלו דבריו ( המקור בארמית ולהלן תרגום עברי בתוספת הבהרות ) : " שפעם אחת ניצל דניאל מגוב אריות בימי כורש הפרסי , על שכפר בעבודה זרה , והיה בבור האריות שבעה ימים , והתפלל ואמר ' קולי שמעת אל תעלם אזנך לרווחתי לשוועתי' ( פסוק נו ) , ובא המלך ביום השביעי לבכות על דניאל והגיע אל הבור וראה את דניאל יושב , וקרא בקול גדול ואמר ' גדול הוא אלוהיו של דניאל ' , והעלו את דניאל מן הבור ואת אויביו השליכו לבור ואכלו אותם האריות ... ולא די שהצילו אלא שנקמו מאויביו לקיים ' רבת אדוני ריבי נפשי ' ( פסוק נח ) " .
|
|