|
|
עמוד:157
" אני אמרתי בדמי ימיי אלכה בשערי שאול פוקדתי יתר שנותיי " ( ישעיה לח , י ) . יונה אומר במזמור : " ואני אמרתי נגרשתי מנגד עיניך " ( ב , ה ) , ואכן " נגזרתי " הוא כמו " נגרשתי " , היינו : הופרדתי , נכרתי . ראו גם את דברי הגולים בבבל : " הנה אומרים יבשו עצמותינו ואבדה תקוותנו נגזרנו לנו " ( יחזקאל לז , יא ) , ואמר המשורר המוקף אויבים : " ואני אמרתי בחופזי נגרזתי ( " נגזרתי " בשיכול אותיות ) מנגד עיניך " ( תהילים לא , כג ) . חינם המשמע היסודי של " חינם " הוא ללא תשלום , בלא כל תמורה . כך לדוגמא דברי לבן ליעקב : " הכי אחי אתה ועבדתני חינם הגידה לי מה משכורתך " ( בראשית כט , טו ) , וכן העולה מן התקבולת : " חינם נמכרתם / ולא בכסף תגאלו " ( ישעיה נב , ג ) . על פי האמור בספר שמות , עבד עברי משתחרר בשנה השביעית מבלי שיצטרך לפדות עצמו בכסף : " ובשביעית יצא לחופשי חינם " ( שמות כא , ב ) , אך בעל ספר דברים חושש שמא יבינו שיציאתו חינם פוטרת את אדוניו מתשלום עבור שירותו , ולכן הוא מבהיר : " וכי תשלחנו חופשי מעמך לא תשלחנו ריקם . העניק תעניק לו מצאנך ומגורנך ומיקבך " ( טו , יג - יד ) . בלשון חז " ל , בהלכות שומרים , " שומר חינם " הוא היפוכו של " שומר שכר " ( שבועות מט ע " א ) . " חינם " עשויה לקבל גם משמעות שלילית : ללא סיבה מוצדקת , כדברי יהונתן לשאול : " ולמה תחטא בדם נקי להמית את דוד חינם" ( שמואל - א יט , ה ) , וכך הוא בפסוק נב . ובאשר לספרות חז " ל : הביטוי " שנאת חינם " - הנזכר לא אחת כסיבה לחורבן הבית השני - מקורו בתלמוד ( יומא ט ע " ב ) : " מקדש שני , שהיו עוסקין בתורה ובמצוות וגמילות חסדים , מפני מה חרב ? מפני שהיתה בו שנאת חינם " . מדרש לקח טוב ( לאיכה א , ב ) מתאר את בכיים של בני ישראל במדבר למשמע דבריהם של המרגלים כ " בכיית חינם " ( על הקשר בין סיפור זה לתשעה באב ראו תענית ד , ו ) . הפתגם ( בבא קמא פה ע " א ) " אסיא דמגן - מגן שווה " , היינו : " רופא המרפא בחינם - שווה חינם " , בא להצביע על כך שלא כל דבר הניתן בחינם הוא בהכרח הטוב והראוי ביותר . מכאן קצרה הדרך לזיהוי " חינם" ב " שקר " : " אל ישמחו לי אויביי שקר שונאיי חינם " ( תהילים לה , יט ) , ו " עד חינם " לפיכך הריהו עד שקר ( משלי כד , כח ) . ובלשוננו " בחצי חינם " משמעו בזיל הזול ( ראו עמוד , ( 45 כמעט בחינם . ציון ויוסף במדרש אגדת בראשית ( פרק סח ) נערכת השוואה ארוכה בין מה שמסופר בתורה על קורותיו של יוסף לבין תולדות ירושלים - ציון , בבחינת " גורל אבות סימן לבנים " . ובין השאר נאמר שם : " כל מה שאירע ליוסף אירע לציון . יוסף - ' וישראל אהב את יוסף ' ( בראשית לז , ג ) , וציון - ' אוהב ה ' שערי ציון ' ( תהילים פז , ב ) . יוסף - ' ויוסיפו עוד שנוא אותו ' ( בראשית לז , ה ) , וציון - ' נתנה עליי בקולה על כן שנאתיה ' ( ירמיה יב , ח ) " , וכן הלאה . בהמשך צוטט גם פסוק נג בקינתנו : " יוסף - ' וישליכו אותו הבורה ' ( בראשית לז , כד ) , וציון - ' צמתו בבור חיי '" . מטרתו של קטע ארוך זה מתגלה בסופו : " הרי הרעות שאירע ליוסף אירע לציון . הטובות מניין ? ' ויהי יוסף יפה תואר ויפה מראה ' ( בראשית לט , ו ) , וציון - ' הזאת העיר שיאמרו כלילת יופי ' ( איכה ב , טו ) " , ובהמשך פסוקים נוספים המספרים על סופו הטוב של יוסף , בסיס לתקוה שכך יארע גם לירושלים . " ירמיהו בבור וברוך רושם מפיו את נבואותיו " [ וראו ירמיה לו ] . תחריט מעשה ידי פול גוסטב דורה ( . ( 1883 - 1832
|
|