|
|
עמוד:152
פרק ג פסוקים מו - מח פסוק מו : פצוּ עלינוּ פיהם כל איבינוּ : פסוק מז פחד ופחת היה לנוּ השאת והשבר : פסוק מח : פלגי מים תרד עיני על שבר בת עמי : פסוק מו : הפסוקים הפותחים באות פ " ה קודמים בקינה זו לפסוקים שראשיתם באות עי " ן ( ראו במבוא , סעיף ה , וכן לעיל ב , טז ) . בכמה מכתבי היד של תרגום השבעים ובתרגום הסורי מובאים הפסוקים על פי סדרו המקובל של הא " ב . פסוקנו חוזר על דברים שאמר המקונן לבת ציון בקינה השנייה : " פצו עלייך פיהם כל אויבייך " ( פסוק טז ) , וראו בפירוש שם . התרגום הארמי מוסיף , כי פתיחת פי האויבים היתה כדי " למגזר עלינא גזירן בישין" ( = לגזור עלינו גזירות רעות ) . פסוק מז : הצירוף " פחד ופחת " ( חריזה של משקל וצלילים [ וראו לעיל הפירוש ל - ב , ה ]) מופיע גם בדברי ישעיהו , המפרש את הצירוף " פחד ופחת " ואף מוסיף עליו את תיבת " פח " : " פחד ופחת ופח עליך יושב הארץ . והיה הנס מקול הפחד יפול אל הפחת והעולה מתוך הפחת ילכד בפח " ( כד , יז - יח [ והשוו ירמיה מח , מג - מד ]) . " פחת " היא בור , שוחה , כפי שמסופר על אבשלום לאחר שמצא את מותו : " וישליכו אותו ביער אל הפחת הגדול " ( שמואל - ב יח , יז ) , ואילו " פח " הוא מלכודת , הנזכרת גם בקשר לציד בעלי חיים : " התיפול ציפור על פח הארץ ומוקש אין לה היעלה פח מן האדמה ולכוד לא ילכוד " ( עמוס ג , ה ) . צירוף צלילי נוסף בפסוק זה הוא " השאת והשבר " . " שאת " היא מילה יחידאית במקרא , הגזורה כנראה מן השורש שא " ה , שעניינו שממה . אל תיבת " שבר " שמשמעותה אסון , מכה ( השוו : " אוי לי על שברי נחלה מכתי " [ ירמיה י , יט ]) מצטרפת בכמה וכמה פסוקים המילה " שוד " , ליצירת צירוף צלילי נוסף , כגון : " לא ישמע עוד חמס בארצך שוד ושבר בגבולייך " ( ישעיה ס , יח ) . פסוק מח : הפסוק האחרון בחלקה השלישי של הקינה שב ונוקט בלשון יחיד . המקונן משיב לציבור על דבריהם ונותן ביטוי להזדהותו עם סבלו של הכלל . למטאפורה לבכי , " פלגי מים " , השוו : " פלגי מים ירדו עיניי על לא שמרו תורתך " ( תהילים קיט , קלו ) . ה " פלג " הוא מקור מים , מעיין או יובל , והוא בא להדגיש את עוצמת הבכי ושפע הדמעות . וראו עוד לעיל על השימוש בפועל יר " ד לשם תיאור פריצת הדמעות מן העיניים : " על אלה אני בוכייה עיני עיני יורדה מים " ( א , טז ) . בכיו של המקונן אינו על צרתו האישית אלא על צרת הרבים , " על שבר בת עמי " . השוו ב , יא : " כלו בדמעות עיניי ... נשפך לארץ כבדי על שבר בת עמי " . מילת " שבר " משמשת אפוא חיבור בין סיום דברי הציבור , " השאת והשבר " , לבין דבריו של היחיד .
|
|