|
|
עמוד:150
פרק ג פסוקים מג - מה פסוק מג : סכתה באַף ותרדפנוּ הרגת לא חמלת : פסוק מד : סכּוֹתה בענן לך מעבוֹר תפלה : פסוק מה : סחי וּמאוֹס תש ׂימנוּ בקרב העמים : פסוק מג : כהמשך לקביעה כי האלוהים לא סלח לעם , מונה עתה הציבור - עד פסוק מח - את סבלותיהם כפי שאלה באו לידי ביטוי במעשי האלוהים כלפיהם . אלוהים כביכול עטף את עצמו בזעמו , סיכך על עצמו בכעסו ( " באף " ) , כדי להרחיק מעליו את העם . באפו רדף אותם ובאפו אף הרגם , וראו ב , כא : " הרגת ביום אפך טבחת לא חמלת " , והשוו לעומת זאת את ציפיית המקונן לנקמה באויביו בחתימת המזמור , ואף היא תיעשה ב " אף " : " תרדוף באף ותשמידם " ( פסוק סו ) . על הקשר בין העדר חמלה לבין הריגה ראו עוד : " ויעל עליהם את מלך כשדים ויהרוג בחוריהם בחרב ... ולא חמל על בחור ובתולה " ( דברי הימים - ב לו , יז ) . פסוק מד : הפסוק נפתח , כקודמו , בפועל " סכותה " . לא רק " באפו " עטף ה ' את עצמו אלא אף בענן . ביציאת מצרים שימש הענן להפרדה , כדי להגן על העם מפני אויביהם : " ויסע עמוד הענן מפניהם ויעמוד מאחריהם . ויבוא בין מחנה מצרים ובין מחנה ישראל ... ולא קרב זה אל זה כל הלילה " ( שמות יד , יט - כ ) , אך כאן מפריד הענן ( ובתרגום הארמי " עננא יקרא " = ענן הכבוד ) בין האלוהים לבין בני ישראל , כאילו הוא מגן על עצמו מפניהם כדי שלא תוכל תפילתם להבקיע ולעבור אליו . השוו לדברים דומים שאומר המקונן על יחס האלוהים אליו בחלקה הראשון של הקינה : " גם כי אזעק ואשווע שתם תפילתי " ( פסוק ח ) . פסוק מה : אלוהים , שלא חמל אלא הרג והפקיר את הפונים אליו ואף התעלם מתפילתם , עשאם ל " סחי " . השורש סח " ה מופיע בדברי יחזקאל : " וסחיתי ( = וטאטאתי ) עפרה ממנה " ( כו , ד ) . " סחי " הוא פסולת , לכלוך , כמשמעו של השורש סח " ה בארמית . ר ' ישעיה מטראני מבאר : ' " סחי ומאוס ' כמו ' ותהי נבלתם כסוחה בקרב חוצות ' ( ישעיה ה , כה ] " , ו " סוחה " היא אכן צורה אחרת של " סחי " . מ " מאוס " , שם עצם יחידאי במקרא , גזור הפועל המבטא דחייה , גועל . ראו את התקבולת : " ואם בחוקותיי תמאסו / ואם את משפטיי תגעל נפשכם " ( ויקרא כו , טו ) . הדוברים היו אפוא לגועל " בקרב העמים " , היו לעם הדחוי שבהם . התרגום הארמי , כנראה לאור סיום הפסוק ( " בקרב העמים " ] , תירגם " סחי ומאוס " כ " טלטולין ורטישין" ( = נעים ומדוכאים ) , ואפשר שעשה כך כדי שלא לדבר בגנותם של ישראל ואלוהיו .
|
|