|
|
עמוד:137
הקדמת המילים " חלקי ה '" ל " אמרה נפשי " באה כדי להדגיש אותן , ועל כן גם את אמונתו של המקונן בעזרתו של האלוהים . אותה נפש שהיתה מיואשת , כאמור לעיל ( " זכור תזכור ותשוח עליי נפשי " [ פסוק כ ]) , מקוה כעת לה ' ולחסדו . מי שאמר " אבד נצחי ותוחלתי מה '" ( פסוק יח ) , אומר עתה " חלקי ה ' ... על כן אוחיל לו " . בפסוק כא החל המשורר להסביר מה היסוד לתקוותו : " זאת אשיב אל לבי על כן אוחיל " , ועתה הריהו משלים את הסברו באותן מילים , " חלקי ה ' ... על כן אוחיל לו " . רחמים המילה " רחמים " ( תמיד בצורת הרבים ) קשורה לרחם , לרגשות האהבה של אם כלפי ילדיה , אבל רק בפסוקים מעטים במקרא משמעות רח " ם הוא אה " ב , כפי שהוא למשל בדברי המשורר לאלוהים : " ארחמך ה ' חיזקי " ( תהילים יח , ב ) . בשפה האחות , הארמית , רח " ם הוא התרגום הקבוע של השורש אה " ב . עם זאת , נפוצה הרבה יותר במקרא משמעות רח " ם כתיאור הרגש המתעורר למראה סבל , דבר המעורר רצון לסייע לסובל ולהקל עליו , הן במישור הבינאישי והן , במיוחד , במישור שבין אלוהים ואדם . באשר ליחסים שבין אדם לחברו , למשל , קובע התלמוד ( יבמות עט ע " א ) כי " שלושה סימנים יש באומה זו ( = בני ישראל ) : הרחמנים , והביישנין , וגומלי חסדים " . ואילו במישור שבין אדם לשמים בולט הדבר כשעוסק המקרא בתכונותיו רבות הפנים של האלוהים . לאחר חטא העגל , כאשר מפציר משה באלוהים לרחם על עמו , מציג ה ' בפניו את תכונותיו ( שמאוחר יותר קוראים חז "ל לחלקן " מידת הדין " ו " מידת הרחמים " ) : " ה ' ה ' אל רחום וחנון ארך אפיים ורב חסד ואמת . נוצר חסד לאלפים נושא עוון ופשע וחטאה ונקה לא ינקה פוקד עוון אבות על בנים ועל בני בנים על שילשים ועל ריבעים " ( שמות לד , ו - ז ) . אך האלוהים אינו חייב לרחם , ולפיכך רחמים וחסד צועדים יחדיו , בין שמדובר ברחמי ה ' ובין כשהוא מפציר בבני האדם לחקות את דרכו : " משפט אמת שפוטו וחסד ורחמים עשו איש את אחיו " ( זכריה ז , ט ) . רחמי ה' מתבטאים גם בנכונותו לסלוח , וכדברי דניאל : " לאדוני אלוהינו הרחמים והסליחות כי מרדנו בו " ( ט , ט ) , אך רחמי ה ' מחייבים לא אחת חזרה בתשובה , כגון : " יעזוב רשע דרכו ואיש אוון מחשבותיו וישוב אל ה ' וירחמהו ואל אלוהינו כי ירבה לסלוח " ( ישעיה נה , ז ) . " רבה אמונתך" במדרש תהילים ( למזמור כה ) משווה ר ' אלכסנדרי בין האלוהים לבשר ודם ואומר : " בשר ודם מפקידין בידו [ בגדים או חפצים אחרים ] חדשים , ושוהין אצלו , והוא מחזירן בלויים וישנים , אבל הקדוש ברוך הוא מפקידין בידו בלויין ושחוקין , והוא מחזירן חדשים . תדע לך שהוא כן , שהרי הפועל הזה עושה מלאכה כל היום , ונפשו יגיעה עליו ושחוקה , וכשהוא ישן הוא יגע ומשלים ( = מפקיד ) נפשו ביד האלוהים ונפקדת ביד הקדוש ברוך הוא , ולשחרית היא חוזרת לגופו בריאה חדשה , שנאמר ' חדשים לבקרים רבה אמונתך '" . רעיון זה , הבא לביטוי גם בפיוט " אדון עולם " ( " בידו אפקיד רוחי בעת אישן ואעירה " ) , רואה ביקיצה מן השינה , שנתפשה בעולם הקדום כמעין מוות זמני , מעין תחיית מתים זוטא . ואכן , במרבית עדות ישראל נפתח סידור התפילה ( מאז המאה השש - עשרה ) בפנייה קצרה אל האלוהים : " מודה אני לפניך מלך אל חי וקיים שהחזרת בי נשמתי בחמלה , רבה אמונתך " , רוצה לומר : גדול הוא החסד שעשית עמי . " מודה אני לפניך " , מתוך סידור קורן לילדים , . 2017 האיור הוא מעשה ידי המאיירת רינת גלבוע ( ירושלים . ( 2011
|
|