|
|
עמוד:108
פרק ב פסוק יז עש ׂה ה׳ א ֲשר זמם בצע אמרתוֹ א ֲשר צוה מימי קדם הרס ולא חמל ויש ׂמח עליך אוֹיב הרים קרן צריך : עד כה , כשתיאר את תגובותיו ואת תגובותיהם של האחרים על חורבן ירושלים ( פסוקים יא - טז ) , לא הזכיר המקונן בקינה זו כלל את האלוהים ; עתה יופיע שמו לראשונה : " עשה ה ' אשר זמם ביצע אמרתו " . מעשה האויבים אפוא הוא מעשה ה ' . כבר בחלקה הראשון של הקינה שמענו שהאסון הוא פריו של תכנון אלוהי : " חשב ה ' להשחית חומת בת ציון " ( פסוק ח ) , ועתה שב המקונן וקובע כי התוכנית אכן יצאה לפועל : " עשה ה ' אשר זמם " . לנרדפות בין חש " ב וזמ " ם ראו לדוגמא : " מחשב להרע לו בעל מזימות יקראו " ( משלי כד , ח ) , ועוד : " הן ידעתי מחשבותיכם ומזימות עלי תחמוסו " ( איוב כא , כז ) . משני הציטוטים האחרונים גם עולה כי לפועל זמ " ם - שמשמעותו לתכנן - יש לרוב משמעות שלילית , כבפסוקנו . הביצוע הוא סיומו של תהליך , כדברי ר ' יוסף קרא ( נוסח ב ) : " ביצע - השלים , כמו ' והיה כי יבצע ה ' את כל מעשהו ' ( ישעיה י , יב ) " . גם הזכרת " אמרתו " , דברו , של ה ' באה ללמד על תכנון מראש , כדברי המזמור על גורלו של יוסף : " לעבד נמכר יוסף ... עד עת בוא דברו אמרת ה ' צרפתהו . שלח מלך ויתירהו " ( תהילים קה , יז - כ ) . ההרס איננו אפוא פרי החלטה פתאומית בימים שקדמו לחורבן ; אדרבא , מקורו " מימי קדם" ( וראו איכה א , ז ) . זמן רב עמד להם אפוא לבני יהודה לחזור בהם ולשוב אל ה ' ( ראו לעיל , פסוק יד ) , אך משלא עשו כן , " הרס ה ' ולא חמל " , וראו פסוק ב לעיל : " בילע אדוני ולא חמל ... הרס בעברתו " . התרגום הארמי מרחיב גם בפסוק זה את דברי המגילה , " ביצע אמרתו אשר ציווה מימי קדם " , ואומר ( בתרגום חוזר לעברית ) : " קיים את דברו אשר ציווה למשה הנביא מימי קדם , שאם לא ישמרו בני ישראל את מצוות ה ' , הוא עתיד להעניש אותם " . אם בפסוק הקודם הקשבנו לדברי האויבים השמחים - גאים במעלליהם , הרי שהמקונן מודיענו כי גם שורש שמחתם נעוץ במעשה ה ' : " וישמח עלייך אויב " , וראו בדומה בתהילים פט , מג : " הרימות ימין צריו השמחת ( = שימחת ) כל אויביו " . שמחת האויבים על מפלת ירושלים עומדת בניגוד חריף לקולות הקינה בעיר , הנזכרים בפרק זה , שאף להם גרם ה ' : " וירב בבת יהודה תאניה ואניה " ( פסוק ה ) , וכן : " ישבו לארץ ידמו " ( פסוק י [ על " ידמו " שפירושו השמעת קול ראו בפירוש שם ]) . ה ' אשר " גדע בחרי אף כל קרן ישראל " ( פסוק ג ) הוא אשר " הרים קרן צרייך " . לצירוף הרמת קרן כניגוד לגדיעת קרן , ראו : " וכל קרני רשעים אגדע תרוממנה קרנות צדיק " ( תהילים עה , יא ) - והכול בא אפוא לירושלים מידיו של האלוהים .
|
|