|
|
עמוד:107
את חייה גם אל לשון חז " ל , וראו לדוגמא את דברי ר ' אלעזר בן עזריה , בקשר לפסוק העוסק במכת צפרדעים שלשונו היא בלשון יחיד , " ותעל הצפרדע " ( שמות ח , ב ) : " צפרדע אחת היתה ושרקה להן ( = לחברותיה ) ובאו " ( שמות רבה י , ד ) . משורש זה נתחדשו בלשוננו שמו של הכלי משרוקית , השרקן - שהוא אומן המשמיע מנגינות בשריקה אך גם בעל חיים ממשפחת האוגרים - וכן , כבר בספרות חז " ל , שמה של השרקרק - ציפור שצווחותיה העניקו לה שם זה . התלמוד ( חולין סג ע " א ) דורש את שמה של ציפור זו וטוען כי אם היא יושבת על הקרקע ושורקת - אות הוא לביאתו הקרובה של המשיח , שנאמר " אשרקה להם ואקבצם " . השריקה מלווה לא פעם בתנועות , כפי שהוא בפסוקנו ( חריקת שן ) או בנבואת צפניה על נינוה ההרוסה : " איך היתה לשמה מרבץ לחיה כל עובר עליה ישרוק יניע ידו " ( ב , טו ) . יש ושריקת התימהון מלווה באמירה , כגון התגובה על חורבן הבית : " והבית הזה ... כל עובר עליו ישום ושרק ואמרו על מה עשה ה ' ככה לארץ הזאת ולבית הזה " ( מלכים - א ט , ח ) . שכיח הוא הצירוף הצלילי " שמה ושרקה " , שהוא ביטוי לרגשות זוועה ותמהון , כגון : " ושמתי את העיר הזאת לשמה ולשרקה כל עובר עליה ישום וישרוק על כל מכותיה " ( ירמיה יט , ח ) . צירוף זה עושה שימוש באות שי " ן שהיא מן " האותיות השורקות " , היינו אותיות המופקות כאשר אוויר זורם בחלל הפה בשעה של חיכוך של שני אברי היגוי . חריקת שן וניבים אחרים הצירוף המקראי " חר " ק שן " המשיך את חייו גם אל ספרות האגדה , כגון במסורת אודות פגישתם המחודשת של יעקב ועשו : " בא אליו עשו מהר שעיר בזעם אף וזמם להורגו שנאמר ' זומם רשע לצדיק וחורק עליו שיניו ' ( תהילים לז , יב ) . אמר עשו : איני הורג את יעקב אחי בחיצים ובקשת אלא בפי אני הורגו ומוצץ את דמו , שנאמר ' וירוץ עשו לקראתו ויחבקהו ויפול על צוואריו וישקהו ויבכו ' ( בראשית לג , ד ) . אל תהא קורא ' וישקהו ' אלא ' וישכהו ' , ונעשה צווארו של יעקב כעצם השן , ועליו הכתוב אומר ' צווארך כמגדל השן ' ( שיר השירים ז , ה ) וקהו שיניו של עשו " ( פרקי דרבי אליעזר , לז ) . במסורת ציורית זו מצאנו אפוא פירוש אחר לעניין חריקת השן וכן שימוש בתיבת " שן " לחטי הפיל , השנהב ( כמו גם " כסא שן " [ מלכים - א י , יח ]) . כן בא במסורת זו הצירוף של ״קה "ה שן״ , העומד ביסוד הפתגם " אבות אכלו בוסר ושיני בנים תקהינה" ( ירמיה לא , כט ועוד ) . צירופים או ניבים אחרים שיסודם במקרא ועניינם בשן הם " עין תחת עין שן תחת שן " ( שמות כא , כד ) , או " יצא בשן ועין " ( שיסודו בשמות כא , כו ) . ומלשון חכמים ירשנו " שן חלב " ( קידושין כד ע " ב ) ואפילו " שן תותבת " , שן זהב שעשה ר ' ישמעאל לנערה אחת כדי ליפותה בעיני בעלה ( נדרים סו ע " ב ) . " בלע " , ציור דיגיטלי המתאר המון משולהב הנותן ביטוי לרגשות בוז ושמחה לאידו של אויבם . מעשה ידי הציירת והמאיירת הירושלמית , נעמה להב ( ילידת . ( 1987 היצירה נעשתה במיוחד עבור ספר זה .
|
|