|
|
עמוד:102
פרק ב פסוק יד נביאַיך חזוּ לך שוא ותפל ולא גלּוּ על עונך להשיב שבוּתך ( שביתך ) ויחזוּ לך מש ׂאוֹת שוא וּמדּוּחים : לאחר שהשמיע באזני ירושלים את דברי הזדהותו עם סבלה , מספר לה המקונן על תגובותיהם של אחרים לנוכח מצבה . הראשונים הם הנביאים ( בתרגום הארמי : " נביאי שקרא " , נביאי שקר ) שלא עשו מלאכתם נאמנה ולא מנעו את חורבנה . לעיל , כאשר דיבר המקונן בהתפרקות המערכת החברתית ומוסדותיה , ציין כי " גם נביאיה לא מצאו חזון מה '" ( פסוק ט ); עתה מסתבר כי היה זה עונשם על שמעלו בתפקידם . הם לא ביקשו חזון מאלוהים אלא אמרו את אשר בדו מלבם , " חזו לך שווא ותפל " , היינו דברי שקר , וראו : " אשר פיהם דיבר שווא וימינם ימין שקר " ( תהילים קמד , ח ) . על הביטוי " חזון שווא " ראו גם יחזקאל יב , כד : " כי לא יהיה עוד כל חזון שווא ... בתוך בית ישראל " . ובאשר ל " תפל " : גם הנביא יחזקאל עושה בתיבה זו שימוש בבואו לאפיין את הנביאים המשקרים לעם : " ונביאיה טחו להם תפל ... אומרים כה אמר אדוני ה ' וה ' לא דיבר " ( כב , כח ) . משמעות הדימוי " טחו ... תפל " הוא : כיסו , ציפו בשקר ( כפי שטחים קיר בסיד או בחומר אחר ) כדי להסתיר את הטעון הסתרה ולא לגלות את האמת הבלתי נעימה לאוזן . קרובה למילה " תפל " היא המילה " תפלה " , שגם היא מופיעה בהקשר של נבואות שקר : " ובנביאי שומרון ראיתי תפלה הינבאו בבעל ויתעו את עמי את ישראל " ( ירמיה כג , יג ) . הנביאים " לא גילו על עוונך להשיב שבותך " , היינו לא חשפו את פשעייך ( או , כבתרגום הארמי הקובע כי הנביאים לא הזהירו את העם מפני הפורענות שעתידה לבוא עליהם ) , וכך נמנעה " שבותך " ( ומשחק מילים הוא בין " שווא " לבין " להשיב שבותך " ) . " שבות " היא רסטורציה , כלומר השבת מצב לקדמותו , וראו " וה ' שב את שבות איוב " ( איוב מב , י ) , אך גם שיבה , כלומר חזרה למקום כלשהוא , כך לדוגמא : " ושבתי את שבות עמי ישראל ויהודה אמר ה ' והשיבותים אל הארץ אשר נתתי לאבותם וירשוה " ( ירמיה ל , ג ) . משמעות נוספת הנרמזת במילת " שבותך " היא החזרה בתשובה , תיקון דרכי ההתנהגות , וראו דברי ר' יוסף קרא ( נוסח א ) : " כדי שתשובי בתשובה ושב ה ' אלוהייך את שבותך וריחמך " ( על פי דברים ל , ג ) . לאחר שסיפר המקונן כיצד לא נהגו הנביאים , הוא חוזר ומציין מה היה מנהגם : " ויחזו לך משאות שווא ומדוחים " . " משאות " הן נבואות ( לצירוף " חז " ה משא " ראו ישעיה יג , א ) , אך אפשר שבמונח " משאות" ( בשי " ן שמאלית ) נרמזת מילה אחרת , המילה " משאות " ( בשי " ן ימנית ) , שמשמעה דברי פיתוי , והשוו לדברי חוה : " הנחש השיאני " ( בראשית ג , יג ) , ולפנינו אפוא מעין משנה הוראה . המילה " שווא " הופיעה ברישא של הפסוק , והיא חוזרת ומופיעה בסופו כתואר ל " משאות " , ומצטרפת אליה התיבה " מדוחים " , שהיא מילה יחידאית , מן השורש נד " ח , שמשמעו להסית ולפתות , כגון הנאמר באשה הזרה , הפתיינית : " היטתו ברוב לקחה בחלק שפתיה תדיחנו " ( משלי ז , כא ) . חזונותיהם של הנביאים היו אפוא מלאי דברי פיתוי , שקר וטעות .
|
|