|
|
עמוד:100
פרק ב פסוק יג מה א ֲעידך מה א ֲדמה לך הבת ירוּשלים מה אַשוה לך וא ֲנחמך בתוּלת בת ציּוֹן כי גדוֹל כים שברך מי ירפא לך : צערו של המקונן על " שבר בת עמי " וגורל " ילדיה " ( פסוקים יא - יב ) מעורר אותו לפנות בדברים אליה , אל " בת ירושלים " ( פסוקים יג - יח ) , אף שהוא יודע כי אין בכוחו לנחמה . הוא פותח בסדרה של שלוש שאלות רטוריות , שבראשן תיבת " מה " , שמשמעותה בשאלה הראשונה היא כמו " איך " . השוו : " ואנחנו לא נדע מה ( = איך , כיצד ) נעבוד את ה '" ( שמות י , כו ) . השאלה הראשונה היא " מה אעידך " , תיבה משורש עו " ד , שעניינו חיזוק , כמו שהוא בפסוק " מעודד ענווים ה '" ( תהילים קמז , ו ) , כלומר מחזק אותם , וכפי שהוא גם בחלק מכתבי היד של התרגום הארמי לפסוקנו : " מה אסעדך " , מלשון סעד וסיוע . לפי זה שואל המקונן כיצד יוכל לעזור לעיר ולעודדה , והתשובה המתבקשת , מבלי שהיא נאמרת במפורש : לא אוכל לעשות זאת . יש המבקשים לגרוס כאן כמו בתרגום הלטיני " אערוך " במקום " אעידך " ( על יסוד חילופי האותיות הדומות דל " ת - רי " ש ) - עניין של השוואה , וכך תיווצר תקבולת בין שלוש השאלות , ותיבת " מה " שבאה בהן תהיה משמעותה כמו " למה " . על התקבולת בין הנרדפים ער " ך ודמ " ה , שהוא הפועל שבשאלה השנייה , ראו : " מי בשחק יערוך לה ' ידמה לה ' בבני אלים " ( תהילים פט , ז ) , וכן : " ואל מי תדמיון אל ומה דמות תערכו לו " ( ישעיה מ , יח ) . גם לפי הצעת נוסח זה התשובה על השאלה היא שלילית : אין אל מי להשוות את העיר המתייסרת . ושאלה נוספת : " מה אשוה לך " . גם השורש שו " ה נרדף לשורש דמ " ה , וראו : " ואל מי תדמיוני ואשוה" ( ישעיה מ , כה ) , ועוד : " למי תדמיוני ותשוו ותמשילוני ונדמה " ( שם מו , ה ) . סיומה של השאלה השלישית , " ואנחמך " , הוא תכלית השאלות כולן ואף התשובה הסמויה לכולן : אין לי במה לנחמך . עם זאת יתכן שאין לחפש תקבולת בין השאלה הראשונה , " מה אעידך " , לבין שתי הבאות אחריה , ולפי זה מקבילה שאלה זו אל הסיפא של השאלה השלישית , כאשר " אעידך " , אעודד אותך , משמעותו כמו " אנחמך " . במקרה זה אין צורך בתיקון המוצע , " אערוך " . לשלוש שאלות רטוריות ברצף , שכולן פותחות ב " מה " , השוו את דברי יהודה ליוסף אחיו לאחר גילוי הגביע באמתחת בנימין : " מה נאמר לאדוני מה נדבר ומה נצטדק האלוהים מצא את עוון עבדיך " ( בראשית מד , טז ) , והתשובה הסמויה : אין לנו במה להצדיק את עצמנו . את טעמן של השאלות בפסוקנו מסביר ר' יוסף קרא ( נוסח א ) : ' " מה אשוה לך ומה אנחמך ' - שאוכל לומר לך ' והלא לאומה פלונית אירע כמו שאירע לך ' , שתראי אותה וניחמת " . וכך קובע גם בעל לקח טוב : " שבזמן שאדם רואה אדם עלוב כמותו מקבל על עצמו נחמה ... אבל ירושלים לא נמצא להשוותה לנחמה , שהיתה ירושלים למעלה מכולם , ואין הגדול מתנחם מן הקטון " .
|
|