|
|
עמוד:65
ירמיהו , יאשיהו וצידוק הדין בכמה וכמה ממקורות חז " ל ( כגון תענית כב ע " ב ) מתוארים רגעיו האחרונים של המלך הצדיק יאשיהו , אשר נפל בקרב מול פרעה נכה מלך מצרים . על פי המסופר ( דברי הימים - ב לה , כ - כה ) הזהיר המלך המצרי את יאשיהו שלא יצא לקראתו למלחמה , באומרו שאין לו עניין להילחם בו וכי מטרתו רק לעבור בממלכת יהודה , אך יאשיהו לא שמע " אל דברי נכה מפי אלוהים " ( פסוק כב ) ונלחם עד שנפח את נשמתו . לו התייעץ המלך בנביא ירמיהו , אומר התלמוד , לא היה יוצא כלל לקרב . בסופו של דבר " כשיצאה נפשו ראה ירמיהו את שפתותיו רוחשות . אמר : ' שמא חס ושלום דבר שאינו ראוי הוא אומר אגב צערו ' . גחן ושמע שהיה מצדיק את הדין על עצמו , אמר ' צדיק הוא ה ' כי פיהו מריתי '" ( המקור בארמית ) . צידוק הדין משמעו אישור שגורל קשה הנופל בחלקו של אדם - יסורים , מוות או כל אסון אחר - נגזר עליו ממרומים ויסודו בגזירה אלוהית צודקת ונכונה , ואין להרהר או לערער עליה . רעיון זה בא לביטוי גם בקביעת המשנה כי גם על בשורות רעות יש לברך , והברכה היא " ברוך דיין האמת " ( ברכות ט , ב ) , וזו גם לשון הברכה כשאדם רואה " את הקיטע ואת החיגר ואת הסומא ( = עיוור ) ואת מוכי שחין " ( תוספתא ברכות ו , ג ) . התלמוד ( ברכות נח ע " ב ) מוסיף כי ברכה זו חייב לומר גם מי שרואה את ערי ישראל בחורבנן . מסכת סופרים ( יח , ט ) מכירה מנהג לומר ברכה זו גם סמוך לקריאת מגילת איכה בתשעה באב , ועל כך מעיד הרב ח "ד הלוי ( 1998 - 1924 ) כי " כך נוהגים בירושלים " ( עשה לך רב , ז , כט ) . ביטוי חריף לסוגיית צידוק הדין ניתן במנהגים הקשורים בטכס לווית המת . התלמוד הבבלי ( עבודה זרה יח ע " א ) מספר על ר' חנינא בן תרדיון , אשתו ובתו , שהוצאו להורג בידי הרומאים , ו " בשעה שיצאו שלושתן - צידקו עליהם את הדין , הוא אמר : ' הצור תמים פעלו כי כל דרכיו משפט ' ( דברים לב , ד ) , ואשתו אמרה : ' אל אמונה ואין עוול צדיק וישר הוא ' ( שם ) , בתו אמרה : ' גדול העצה ורב העלילייה אשר עיניך פקוחות על כל דרכי בני אדם לתת לאיש כדרכיו וכפרי מעלליו׳ ( ירמיה לב , יט ) " , ועל כך הוסיף רבי יהודה הנשיא ואמר : " כמה גדולים צדיקים הללו , שנזדמנו להן שלוש מקראות של צידוק הדין בשעת צידוק הדין " . ובעל מדרש שכל טוב - באיטליה של המאה השתים - עשרה ( לבראשית פרק נ ) - מעיד כי נהוג לומר פסוקים של צידוק הדין על הקבר , מנהג שהמשכו בתפילת צידוק הדין הנאמרת עד היום במסגרת טכס הלוויה . בנוסח אשכנז נאמר , בין השאר : " ידענו ה' כי צדק משפטיך / תזכה בדברך ותזכה בשופטך / ואין להרהר אחרי מידת שופטך / צדיק אתה ה ' וישר משפטיך / דיין האמת שופט צדק ואמת / ברוך דיין האמת כי כל משפטיו צדק ואמת " . ובדומה בנוסח עדות המזרח : " צדיק אתה ה ' וישר משפטיך / צדיק ה ' בכל דרכיו וחסיד בכל מעשיו / צדקתך צדק לעולם ותורתך אמת " וכו ' . הופעותיו המרובות של השורש צד " ק בתפילות אלה מובנות מאליהן . על נושא צידוק הדין כהופעתו במגילת איכה ראו במפורט במבוא , סעיף ח . " המובלים להורג ( באבי יאר ) " , ציור ( משנת 1947 ) מאת האומן יוסף קוזקובסקי ( . ( 1969 - 1902 האומן הבריח את התמונה בעלותו ארצה מברית המועצות , והיא מוצגת כעת בכנסת ישראל . צילם : מיכאל עמר .
|
|