|
|
עמוד:57
עול העול משמש לקשירתה של הבהמה ולנהיגתה והוא עשוי שני מוטות עץ או ברזל ( ראו ירמיה כח , יג - יד ) ומכונה גם " מוטה" ( ישעיה נח , ו ) או " מוסרות " ( ירמיה ה , ה ) על שם החבלים הקושרים אותו לצוואר הבהמה . במקרא נזכר העול בזיקה לבהמות רק פעמים אחדות , ודווקא כשמדובר בבהמות שלא עלה עליהן עול , כגון הפרה האדומה ( במדבר יט , ב ) או הפרות שהשיבו את ארון ה ' לישראל לאחר שנפל בידי הפלישתים ( שמואל - א ו , ז ) . רוב מופעיו של העול במקרא הם מטאפוריים ( כפי שהוא בפסוקנו ולהלן ג , כז ) ומשמשים לעיצוב יחסי אדון ועבדו או מלך והמשועבדים לו . כך , למשל , מתלוננים בני ישראל באזני רחבעם : " אביך הקשה את עולנו ואתה עתה הקל מעבודת אביך הקשה ומעולו הכבד אשר נתן עלינו ונעבדך " ( מלכים - א יב , ד ) , בקשה שעליה השיב במילים דומות : " אבי הכביד את עולכם ואני אוסיף על עולכם " ( שם , פסוק יד ) . מטאפורה זו לובשת אופי קונקרטי בסיפור על ירמיהו וחנניה בן עזור ( ירמיה כז - כח ) , שבו מצטווה הנביא על ידי האלוהים לתת על צווארו מוסרות ומוטות כדי להמחיש את הכורח לעבוד את מלך בבבל ולא למרוד בו , בעוד שחנניה שובר ברבים את המוטה , באומרו בשם ה ' " ככה אשבור את עול נבוכדנאצר מלך בבל " ( שם כח , יא ) . בלשוננו באים כמה ביטויים מטאפוריים המכילים את היסוד עול , כגון ( בעקבות המקרא ) לפרוק עול , למשוך בעול ולהכביד עול , וכן , בלשון חכמים , עול תורה , עול מצוות , וגם קבלת עול מלכות שמים ( ברכות ב , ג ) - שהוא כינוי קבוע לקריאת שמע . גרעין של טובה ברעה מדרש איכה רבה לפסוקנו מציע לגרוס " נשקד " בשי " ן ימנית , ומבאר באופן מפתיע כי האלוהים שקד , בדק ובחן , מה הוא הזמן המתאים ביותר להוציא את בני ישראל לגלות , ומה הדרך הטובה ביותר ללכת בה , וכל זאת כדי להקל על העם . גם אם חטא העם ונענש בגלות , עדיין ניכרים במעשה זה רחמי האלוהים על עמו , שכן " שקד הקדוש ברוך הוא איך להביא עליי את הרעה . אמר : ' אם אני מגלה אותן בתקופת טבת - הרי הן לוקין בצינה ומתים , אלא הריני מגלה אותן בתקופת תמוז , שאפילו הן ישנין בדרכים וברחובות אין אחד מהם ניזוק '" . זאת ועוד : " אמר : ' אם אני מגלה אותם בתקופת טבת - אין ענבים בגפן ואין תאנים בתאנה , אלא הריני מגלה אותם בתקופת תמוז " , בימים שבהם נותנים העצים את תנובתם . בתקופת תמוז - היינו בחודשים שבין תמוז לאלול - אין קור מכביד ואין צמחייה קמלה , כך שהגולים יכולים ליהנות ממזג אוויר נוח ומעצי פרי לאכול מהם בדרכם . ועוד : " אמר : ' אם אני מגלה אותם דרך מדבר - הם מתים ברעב , אלא הריני מגלה אותם דרך ארמנייא , שהם כרכין ומחוזות ומאכל ומשתה מצוי להם '" . המסורת הרואה את אזור ארמניה ( של היום ) כחלק ממסלול היציאה לגלות מתאשרת מעדויות אחרות על ישיבת יהודים באזור זה במאות הראשונות לפני הספירה , כנראה כתוצאה מן היציאה לגלות בבבל . " יהודים משמשים כסוסי עבודה" ( , ( 1945 הדפס אבן על נייר מעשה ידי הארכיטקט ההולנדי הנרי פיק ( , ( 1972 – 1895 שנכלא בידי הגרמנים במחנה בוכנוואלד .
|
|