|
|
עמוד:56
פרק א פסוק יד נש ׂקד על פשעי בידוֹ יש ׂתרגוּ עלוּ על צוארי הכשיל כחי נתנני א ֲדני בידי לא אוּכל קוּם : השורש שק " ד ( בשי " ן שמאלית ) הוא יחידאי במקרא ; כתבי יד רבים של המגילה וכן תרגום השבעים גרסו כאן " נשקד " ( בשי " ן ימנית ) , ותרגום השבעים אף קורא " על " תחת " על " , ולפי זה מתלוננת ירושלים כי ה' שוקד , שומר , משגיח ושם לב לפשעיה . לעניין השורש שק " ד בצירוף המילית " על " באותה משמעות ראו גם : " נמר שוקד על עריהם " ( ירמיה ה , ו ) , וכן " הנני שוקד עליהם לרעה " ( שם מד , כז ) . ברוח נוסח תרגום השבעים ראוי להצביע על הצירוף בין שמירה לבין חטא - פשע כגון האמור בדברי איוב : " כי עתה צעדיי תספור לא תשמור על חטאתי " ( יד , טז ) . מאידך גיסא , אפשר שדווקא הגירסה הקשה , זו שבנוסח המסורה , היא המקורית . רב סעדיה גאון - על יסוד הארמית הבבלית - מבאר מילה זו במשמעות של קש " ר או כר " ך , ולפי זה עול הפשעים כרוך על צווארה של העיר המקוננת . כך נוצר קשר עם המשך הפסוק , עם הפועל שר " ג שמשמעותו קרובה ( וראו להלן ) . התרגום הארמי לעומת זאת תרגם " נשקד " ב " אתיקר " , כרוצה לומר כי העול נעשה כבד ומעיק . העול שעל צווארה של ירושלים הולך אפוא ונכרך , ובידו של האלוהים משתרגים , נקשרים ונכרכים , פשעיה של ירושלים , עד כדי מחנק . ראו בפירוש ר ' יוסף קרא , נוסח ב : " נעשו שריגים ( = מקלעות , רשתות , כענפי הגפן [ בראשית מ , י ]) , ופתרונו : הפשעים רבו וגדלו ונעשו שריגים , עד שעלו על צווארי " . תמונת עול על צוואר רווחת במקרא , אך אפשר שגם כאן ניכר הד הקללה שבדברים כח , מח : " ונתן [ האויב ] עול ברזל על צווארך עד השמידו אותך " . באמירתה של ירושלים " נשקד עול פשעי " יש משום ראשית צידוק הדין . המקונן כבר הזכיר את פשעיה ( פסוק ה ) , וכעת מפנימה העיר עצמה את דבר פשעה . ועתה , עול הפשעים מכביד על ירושלים וכוחותיה מדלדלים והולכים : " הכשיל כוחי " , והנושא הוא שוב האלוהים , שיש בכוחו " לעזור ולהכשיל " ( דברי הימים - ב כה , ח ) . לצירוף הלשוני " כש " ל כוח " כתוצאה של חטא ראו גם תהילים לא , יא : " כשל בעווני כוחי ועצמיי עששו " . אלוהים מוסיף לפעול ולהכביד על ירושלים : לעיל אמרה " נתנני שוממה " ( פסוק יג ) , ועתה היא מוסיפה ואומרת " נתנני אדוני בידי לא אוכל קום " , רוצה לומר שהוא הסגיר אותה ביד אויביה , אשר לא יניחו לה לקום על רגליה ולהתאושש . הביטוי " בידי לא אוכל קום " בנוי כסמיכות . הנסמך הוא " בידי " והסומך הוא משפט : " לא אוכל קום . ( לדוגמא אחרת של מבנה לשוני זה ראו : " שפת לא ידעתי " [ תהילים פא , ו ] . לביטוי " לא אוכל קום " השוו את דברי ה ' ליהושע בעקבות חטאם של ישראל שלקחו מן החרם : " לא תוכל לקום לפני אויביך " ( יהושע ז , יג ) .
|
|