|
|
עמוד:44
פרק א פסוק ח חטא חטאָה ירוּשלים על כן לנידה היתה כל מכבדיה הזילוּה כי ראוּ ערותהּ גם היא נאנחה ותשב אָחוֹר : כבר בפסוק ה ציין המקונן כי ירושלים נענשה על " רוב פשעיה " ובשל כך הלכו עולליה בשבי , וכאן הוא חוזר על הרעיון : " חטא חטאה ירושלים " . לנרדפות בין לשונות חט " א ופש " ע ראו לדוגמא : " מה פשעי מה חטאתי " ( בראשית לא , לו ) . עונשה של העיר החוטאת הוא : " על כן לנידה היתה " . צורת כתיבתו של שם העצם " נידה " ביו " ד , מזמינה פירוש מן השורש נו " ד , ולפיכך ניתן להבין תיבה זו כמדברת על נדודים , על יציאת תושבי העיר לגלות , כפי שנאמר לקין כי " נע ונד תהיה בארץ " ( בראשית ד , יב ) , ואכן הגרסה במגילת איכה מקומראן היא : " לנוד " . אך אפשר שיש לפרש תיבה זו גם כאן כלשון לעג , מנוד ראש , כדברי המקונן במזמור : " תשימנו חרפה לשכנינו לעג וקלס לסביבותינו . תשימנו משל בגויים מנוד ראש בלאומים " ( תהילים מד , יד - טו והשוו עוד להלן ב , טו ) . יש מן התרגומים הקדומים שגרסו כאן " לנדה " ( כך למשל התרגום הסורי ) , ממש כמו שהוא בפסוק יז : " היתה ירושלים לנדה ביניהם " , וקריאה זו אף היא הולמת את ההקשר - את אזכור ראיית ערוותה של העיר , כאמור בהמשך הפסוק . והשוו על הקשר בין ראיית ערווה לנדה את האמור בספר ויקרא : " ואיש אשר יקח את אשת אחיו נדה היא ערוות אחיו גילה " ( כ , כא ) . דומה כי המקונן אוחז בשתי המשמעויות של תיבת " נידה " גם יחד , לשון נדודים מכאן ולשון הקשורה בתחום הטומאה המינית מכאן . " כל מכבדיה " של ירושלים , אלה שבעבר התייחסו אליה בכבוד , " הזילוה " . הצירוף " כל מכבדיה " אמור להעלות בתודעת הקורא את זכר הביטוי " כל אוהביה " , אשר לא רק שלא ניחמוה ( פסוק ב ) , אלא אף ראו אותה בקלונה , ראו את ערוותה , שהיא לשון נקייה למעשה מיני בוטה . וראו את דברי יחזקאל אל ירושלים : " לכן הנני מקבץ את כל מאהבייך אשר ערבת עליהם ואת כל אשר אהבת ... וקיבצתי אותם עלייך מסביב וגיליתי ערוותך אליהם וראו את כל ערוותך " ( טז , לז ) . אותם גברים " הזילוה " , מן השורש זו " ל , היינו שכבודה בעיניהם אבד ובמקומו בא יחס של הקלת ראש , השפלה וזלזול . ברור אפוא כי רואי ערוותה של ירושלים הם אלה שהפנו לה עורף , נעשו לאויביה ועשו בה מעשה מיני גס ( ו " כי " כאן משמעותו : אכן , כפי שהוא , למשל , גם להלן בפסוק טז ) . לביזוי נשים על ידי ערטולן ופגיעה בהן ראו לדוגמא את דברי אדום על ירושלים בעת החורבן : " ערו ערו ( = הפשיטוה בעירום ) עד היסוד בה " ( תהילים קלז , ז ) , וכן את דברי הנביא נחום על אשור : " וגיליתי שולייך על פנייך והראיתי גויים מערך ( = ערוותך ) וממלכות קלונך " ( ג , ה ) . הוא הדין בגורל שמאחל הנביא לבבל : " חשפי שובל גלי שוק עברי נהרות . תיגל ערוותך גם תראה חרפתך " ( ישעיה מז , ב - ג ) . אומות וערים שונות משולות אפוא לנשים ובאופנים דומים מתוארת הדרך שבה הן מתבזות .
|
|