|
|
עמוד:27
אל האש אשר אל האח " ( פסוק כג ) . התלמוד הבבלי ( מועד קטן כו ע " א ) קובע כי הדלתות האמורות הם פסוקי הפתיחה של המגילה , והריהו מספר ( המקור בחלקו ארמית ) : " אמרו לו ליהויקים : כתב ירמיה ספר קינות . - אמר להו : מה כתוב בו ? - ' איכה ישבה בדד ' . - אמר להם : אני המלך ( ואין הפסוק מדבר בי כלל ) . - אמרו לו : ' בכו תבכה בלילה ' . - אני המלך . - ' גלתה יהודה מעוני ' . - אני המלך . ' דרכי ציון אבלות ' . - אני המלך . ' היו צריה לראש ' ( ומשמע שהאויבים ולא אתה הם החשובים יותר ) . - אמר להם : מי אמר דברים אלה ? - ' כי ה ' הוגה על רוב פשעיה ' . מיד קדר כל אזכרות שבה ( = חתך את כל הזכרות שם ה ' שבמגילה [ ושרף אותה ]) " . כך שולבה המגילה אל תוך הסיפור ההיסטורי , ברוח קביעת חז "ל שמחברה הוא אכן הנביא ירמיהו ( וראו עוד לעיל במבוא לספר ) . " הנביא ירמיהו " , ציור על תקרת הקפלה הסיסטינית שבוטיקן ( , ( 1512 מעשה ידי בואונארוטי מיכלאנג ' לו . שתי הנשים האבלות שמאחורי דמות הנביא הן כנראה האנשה של מלכויות ישראל ויהודה .
|
|