|
|
עמוד:24
טז . מגילת איכה בבית הכנסת כיום מקובל בכל עדות ישראל לקרוא את המגילה בציבור בליל תשעה באב ( אך יש עדות שקוראות אותה גם למחרת , לפני הצהריים ) . מנהגים שונים מצטרפים אל קריאת המגילה ואמירת קינות לפניה ובעיקר בעקבותיה : הסרת הפרוכת מארון הקודש , עמעום האורות בבית הכנסת , ישיבה על הארץ , נעימה מיוחדת של טעמי המגילה וקריאתה בקול . על קריאת ארבע המגילות האחרות נהוג לברך שתי ברכות - " אשר קידשנו במצוותיו וציוונו על מקרא מגילה " וכן " שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה " - אך לגבי תשעה באב נקבע שאין לברך " שהחיינו " , שכן אין שום שמחה במועד זה , וכן נהוג שאין לברך " על מקרא מגילה " אם היא נקראת מתוך ספר מודפס ( ראו בסעיף הקודם ) . מאימתי נהגו לקרוא את מגילת איכה בציבור בתשעה באב ? מתברר שמנהג זה איננו כה קדום . אין לו ביטוי במשנה ואף לא באר בספרו " חדרים מלאים ספרים " ( ירושלים תשע " ו ) : " קינות היו מאז ומעולם פריטים שביבליוגרפים המחשיבים את עצמם דשים אותם בעקביהם . היו ביניהן כאלה שנדפסו כחוברות ברישול , בהדפסות חוזרות ונשנות , עד לשחיקתן הגמורה של האותיות . ספרי הקינות משמשים בדרך כלל את בעליהם שנה אחת בלבד ובמוצאי הצום הם מושלכים לגניזת הספרים של בית המדרש , כביכול מצהיר המשליך על אמונתו שעד תשעה באב הבא בוודאי כבר יבוא המשיח ובספרי הקינות לא יהיה עוד צורך . זה בקירוב הטעם שנותנים הפרשנים לכך שאין כותבים את מגילת איכה על מגילת קלף , כדרך שנוהגים בארבע המגילות האחרות" ( עמוד . ( 63 עם זאת ראוי להעיר , כי ישנן קהילות ההולכות לפי מנהגו של הגאון מוילנא ( הגר " א ) וקוראות את המגילה מתוך קלף , כשאר המגילות ( וראו עוד בסעיף הבא ) . " תשעה באב בעיר העתיקה של ירושלים " , ציור משנת , 1945 מעשי ידי יעקב שטיינהרדט ( , ( 1968 - 1887 אומן ומורה בבצלאל . בציור נראים יהודים מקוננים על רקע העיר העתיקה .
|
|