|
|
עמוד:18
חילופי הדוברים , חילופים המשווים לקינות אופי דרמטי ושוברים את המבנה הצפוי המתבטא באקרוסטיכון . בחלקה הראשון של הקינה הראשונה ( פסוקים א - יא ) מתנה המקונן את מר גורלה של ירושלים המדומה לאישה , והנה , כאשר הוא מציגה בשיא עליבותה , היא פורצת אל דבריו : " ראה ה ' את עוניי כי הגדיל אויב" ( פסוק ט ) , והיא אף מסיימת חלק זה , ושוב בקריאה לה ' כי יראה את מצבה : " ראה ה ' והביטה כי הייתי זוללה " ( פסוק יא ) . בחלקה השני של הקינה הדוברת היא ירושלים , לעיתים אל " עוברי דרך" ( פסוקים יב - טז ) , לעיתים אל " כל העמים " ( פסוקים יח - יט ) ולעיתים אל ה ' ( פסוקים כ - כב ) , אך המקונן פורץ אל תוך דבריה ושב ומציג אותה בחולשתה ( בסיומו של פסוק יז ) . בקינה השנייה שוב מקונן המקונן על גורל ירושלים , על כעסו של ה ' עליה ועל תוצאותיו . אך כשהוא אומר " הורידו לארץ ראשן בתולות ירושלים " ( פסוק י ) , נשמע קולה של העיר המדומה לאישה המעידה על בניה : " כלו בדמעות עיניי " ( פסוק יא ) . ולאחר שהמקונן פונה אל ירושלים ומפציר בה להתפלל לה ' , " שפכי כמים לבך נוכח פני אדוני שאי אליו כפייך על נפש עוללייך העטופים ברעב בראש כל חוצות " ( פסוק יט ) , נענית ירושלים לאתגר וקוראת אליו : " ראה ה ' והביטה למי עוללת כה " ( פסוק כ ) . ירושלים אף מרחיקה לכת : המקונן עורר אותה להתפלל על רעב הפעוטות , והיא מציגה את אכילתם ביד אמותיהם : " אם תאכלנה נשים פרים עוללי טיפוחים " ( שם ) וממשיכה ומונה את גורלם המר של שאר התושבים , עד תום המזמור . הקינה השלישית היא קינת היחיד על סבלו , שדומה כי אינה קשורה כלל למאורעות החורבן והגלות . אך דבריו , " מה יתאונן אדם חי גבר על חטאיו " ( פסוק לט ) , מעוררים את הרבים לפשפש במעשיהם ולהזכיר את חטאיהם שלהם ( פסוקים מ - מב ) , ובהזדמנות זו גם להתלונן על הענשתם מידו הקשה של האלוהים ( פסוקים מג - מח ) . העונש שבא עליהם הוא עונש לציבור כולו , כפי שמתברר מסיומו של חלק זה , השב ומתחבר אל קינת היחיד המקונן על " שבר בת עמי " ( פסוק מח ) . בקינה הרביעית - המתארת את סבל התושבים : מוות , רעב והשפלה - מתערבים אנשי ירושלים , ובגוף ראשון רבים הם מספרים על ציפייתם שנכזבה לעזרתה של מצרים , על תחושת הסכנה בעיר ועל לכידת הבורחים ממנה , וראש להם המלך ( פסוקים יז - כ ) . המקונן שב ומשמיע את קולו בסיום המזמור בפנייה לבת אדום ולבת ציון , פנייה הנושאת עמה בקשת נקם בראשונה והבעת תקוה לאחרונה ( פסוקים כא - כב ) . הקינה החמישית , שאינה בנויה כאקרוסטיכון , נשמעת כולה מפי הרבים המתחננים לה ' לזכור את סבלם הגדול ולחדש את ימיהם כקדם . היו שהעלו את הסברה , כי חילופי הקולות המדברים בקינות מעידים על התרחשות פולחנית , על דיאלוגים שבוצעו בציבור , במקדש , אך בשנים שבהן נתחברו הקינות המקדש כבר חרב , ותחליף לו לא היה , ויש לראות אפוא את הקינות כיצירות דרמטיות שבכתב ולא כיצירות שנועדו מלכתחילה לביצוע בציבור . " תשעה באב " , גלויה ועליה הדפס של יצירתו של האומן היהודי - פולני מאוריצי טרבץ' ( . ( 1941 - 1861 הגלויה הופקה על ידי חברת " לבנון " במוסקבה בשנת . 1903
|
|