|
|
עמוד:127
של המקונן : גם אם תינתן לו האפשרות להשתחרר מאסוריו ולצאת לחופשי , לא יסתייע בידו הדבר , כי מי שפתח לו שער גם מכשילו בדרכו : " גדר דרכיי בגזית " . לגידור הדרך , היינו לזריעתה במכשולים , השוו : " וגדרתי את גדרה ונתיבותיה לא תמצא " ( הושע ב , ח ) . בפסוקנו המכשול הם אבני גזית , אבנים מסותתות וגדולות במיוחד . לא די לאלוהים בהצבת מכשולים בדרכו של המבקש לנוס ; הוא גם מעוות , מקלקל את דרכו , וראו לנרדפות של " דרך " ו " נתיבה " : " דרכיה דרכי נועם / וכל נתיבותיה שלום " ( משלי ג , יז ) . על עיוות דרכם של בני אדם בידי ה ' ראו גם : " ודרך רשעים יעוות " ( תהילים קמו , ט ) . כיצד ניתן לחסום תפילה ? ר ' אלעזר ( ברכות לב ע " ב ) אומר כי " מיום שחרב בית המקדש ננעלו שערי תפילה , שנאמר : ' גם כי אזעק ואשווע שתם תפילתי '" , אך הוא מוסיף ואומר כי " ואף על פי ששערי תפילה ננעלו , שערי דמעה לא ננעלו , שנאמר ' שמעה תפילתי ה ' ושוועתי האזינה אל דמעתי אל תחרש ' ( תהילים לט , יג ) " . מסתבר שבספרות חכמים מדובר בכמה וכמה " שערי שמים " ( ירושלמי , ברכות ד , א ) , שדרכם יכולים בני האדם להביע את רגשותיהם בפני האלוהים , כגון " שערי תשובה " ( פסיקתא דרב כהנא כד , ב ) . ושערים , כידוע , ניתן לחסום . מיוחדים הם השערים שדרכם מגיעות תפילות ישראל לאלוהים , כמסופר על משה שהתפלל בחוזקה וביקש שלא ימות ואף יזכה להיכנס לארץ ישראל : " מה עשה הקדוש ברוך הוא באותה שעה ? הכריז בכל שער ושער של רקיע ורקיע ... שלא יקבלו תפילתו של משה ולא יעלו אותה לפניו מפני שנחתם עליו גזר דין ... באותה שעה קרא הקדוש ברוך הוא בבהלה ואמר להם למלאכי השרת ' רדו בבהלה ונעלו כל שערי רקיע ורקיע '" ( דברים רבה , יא ) . אבני גזית אבני גזית קרויות בשם זה משום שהן גזוזות , חתוכות ומסותתות ( מן השורש גז " ה שדומים לו השורשים גז " ז , גז " ם וגז " ר ) , והכוונה לאבנים גדולות ששימשו לבנייה מפוארת , כפי שהיה בביתו של שלמה ובחצר המקדש ( מלכים - א ז , ט ; ו , לו ) . " בתי גזית " שבהם יושבים עשירי העם מזכיר הנביא עמוס באומרו להם : " בתי גזית בניתם ולא תשבו בם " ( ה , יא ) . התורה אוסרת על סיתות אבני המזבח : " ואם מזבח אבנים תעשה לי לא תבנה אתהן גזית כי חרבך הנפת עליה ותחללה " ( שמות כ , כב ) ולבניין המזבח יש להשתמש אפוא רק באבנים כמציאתן בטבע , בלא שינוי מעשה ידי אדם . המדרש משווה בין אבן הגזית לבין סוג מיוחד של תלמידי חכמים : " ר ' אלעזר בן שמוע אומר : שלוש מידות ( = סוגים ) בתלמידי חכמים : אבן גזית , אבן פינה , אבן פסיפס . אבן גזית כיצד ? זה תלמיד ששנה מדרש , בזמן שתלמיד חכם נכנס אצלו שואלו במדרש אומר לו . זהו אבן גזית שאין לה אלא פה אחת ( = רק צד מסותת אחד ) . אבן פינה כיצד ? זה תלמיד ששונה מדרש והלכות ... זהו אבן פינה שאין לה אלא שתי פיות בלבד . אבן פסיפס כיצד ? זה תלמיד ששונה מדרש והלכות ואגדות ותוספתות ... וזו היא אבן פסיפס שיש לה ארבע פיות מארבע רוחותיה " ( אבות דרבי נתן , נו " א , כח ) . " צדקיהו מובל למאסר " , כשהוא כבול בנחושתיים . מתוך תנ " ך מאויר לילדים , לונדון . 1884
|
|