|
|
עמוד:190
פרק ד פסוק יב לאהאמינוּ מלכי ארץ כל ( וכל ) ישבי תבל כי יבא צר ואוֹיב בשערי ירוּשלים : מתיאור מעשה ה ' בחורבן העיר עובר המקונן לדבר על תגובותיהם של אנשים בשר ודם : כיבוש ירושלים היה לדידם חדשה מרעישה . אפילו " מלכי ארץ " ( ביטוי מקובל , וראו למשל תהילים עו , יג ) , לא האמינו כי הכיבוש הוא אפשרי . לתדהמת המלכים שותפים גם כלל בני האדם , הם " כל יושבי תבל " . עדיף לפרש כך את הצירוף " יושבי תבל " , ולא במשמעות של שליטי תבל ( כפי שיש מפרשים את מילת " יושב " בעמוס א , ח ) , שהרי אם נפרש יושבים כשליטים לא תוסיף הצלע השנייה מאומה על הראשונה , מלבד ההעצמה שבתיבה " כל " . הצירוף " כל יושבי תבל " ככינוי לכלל בני האדם מופיע גם בדברי הנביא : " כל יושבי תבל ושוכני ארץ " ( ישעיה יח , ג ) . מחציתו השנייה של הפסוק מעידה כי כובשי ירושלים , " צר ואויב " ( לחיבור נרדפים אלה ראו גם לעיל א , ה ) , הם שלוחיו של ה ' אשר כילה את חמתו בעיר . ( והתרגום הארמי יודע גם לנקוב בשמותיהם : נבוכדנאצר ונבוזראדן . ) המקונן מסתפק בציון העובדה כי האויבים נכנסו , באו , בשערי העיר ( לצירוף " בו " א בשער " ראו עובדיה פסוק יג : " אל תבוא בשער עמי " ) , ואינו ממשיך בתיאור מעשיהם בעיר עצמה , וזאת כדי לחזק את הרושם שהפועל העיקרי בתוכה הוא האלוהים . העדר האמונה ביכולתם של בני אדם לכבוש את ירושלים נובע מתפיסת חסינותה . זו התפתחה בעקבות אירועים כגון מניעת הפגיעה בירושלים בימי דוד , בשעת המגפה שנגף ה ' את הארץ כולה ( שמואל - ב כד , טז ) , או בעקבות נס חיסולו בלילה אחד של הצבא האשורי שצר על העיר ( מלכים - ב יט , לה ) . יושבי ירושלים האמינו בחסינותה של העיר , כיוון שהאלוהים שוכן בתוכה , ועל אמונה זו יצא לא אחת קצפם של הנביאים . ירמיהו אומר : " הנה אתם בוטחים לכם על דברי השקר לבלתי הועיל . הגנוב רצוח ונאוף והישבע לשקר וקטר לבעל ... ובאתם ועמדתם לפניי בבית הזה אשר נקרא שמי עליו ואמרתם ניצלנו" ( ז , ח - י ) . והנביא מיכה זועם : " בונה ציון בדמים וירושלים בעוולה . ראשיה בשוחד ישפוטו וכהניה במחיר יורו ונביאיה בכסף יקסומו ועל ה ' ישענו לאמור הלוא ה ' בקרבנו לא תבוא עלינו רעה . לכן בגללכם ציון שדה תחרש וירושלים עיין תהיה והר הבית לבמות יער ( = רמה מיוערת ) " ( ג , י - יב ) . המקונן מרחיב אפוא את תפיסת החסינות ; זו אינה רק אמונתם של יושבי ירושלים ; שותפים היו לה גם כל הגויים שהאמינו כי אלוהי ישראל יגן עליה בכוחו . על פליאת האויבים ושמחתם על חורבן העיר ראו עוד ב , טו - טז , ובביאור שם .
|
|