|
|
עמוד:243
( המוכרת גם כ " שביתה איטלקית " ) , שביתת שבת , שביתת רעב ושביתה פראית , וידועה בהקשר אחר גם שביתת נשק - מונח השאול מעולם המלחמה , הפסקה ( קצרה או ממושכת ) של פעולות איבה בין מחנות לוחמים . מה הוא מחול ? בלשוננו " מחול " הוא ריקוד , וזו המשמעות העולה בבירור מכמה פסוקים במקרא , כגון במסופר על חטיפת בנות שילו על ידי בני בנימין : " וראיתם והנה אם יצאו בנות שילו לחול במחולות ויצאתם מן הכרמים וחטפתם לכם איש אשתו מבנות שילו והלכתם ארץ בנימין " ( שופטים כא , כא ) , וכן נאמר על אודות השולמית בשיר השירים : " מה תחזו בשולמית כמחולת המחניים " ( ז , א ) , והרי לנו תיאור של ריקוד : שני מחנות הניצבים זה מול זה , כאשר השולמית מרקדת ביניהם . בפסוקים אחרים נזכר המחול לצד כלי נגינה , כגון : " ותקח מרים הנביאה אחות אהרן את התוף בידה ותצאן כל הנשים אחריה בתופים ובמחולות " ( שמות טו , כ ) , ועוד : " ויבוא יפתח המצפה אל ביתו והנה בתו יוצאת לקראתו בתופים ובמחולות " ( שופטים יא , לד ) . האם הנגינה בתוף היא לוואי לריקוד , או שמא " מחול" בפסוקים אלה הוא כלי נגינה ( שצורתו עגולה )? בפסוקים אחרים המחול הוא לוואי לשירה . כך , בעקבות הניצחון על הפלישתים והרג גלית יצאו " הנשים מכל ערי ישראל לשיר והמחולות לקראת שאול המלך בתופים בשמחה ובשלישים . ותענינה הנשים המשחקות ותאמרן היכה שאול באלפיו ודוד ברבבותיו" ( שמואל - א יח , ו - ז ) . בספר שמואל שתי התייחסויות נוספות לאירוע זה , וזאת בדברי עבדיו של אכיש מלך גת אל אדונם : " הלוא זה דוד מלך הארץ הלוא לזה יענו במחולות לאמור היכה שאול באלפיו ודוד ברבבותיו " ( שמואל - א כא , יב ובדומה שם כט , ה ) . האם הכוונה אפוא לריקוד או שמא לשירה ? ריקוד , שמחה , נגינה ושירה , וקשה להכריע בין האפשרויות השמחות הללו . בלשון חז " ל מוכר גם הביטוי " מחול הכרם " ( כלאיים ד , א ) שהוא השטח שבין הכרם לבין הגדר הסובבת אותו , וראוי להעיר שבערבית משמעות השורש חו " ל הוא סב " ב . וכן נמצא בלשון חכמים " חולה " במשמעות של ריקוד : " עתיד הקדוש ברוך הוא להיות ראש חולה לצדיקים לעתיד לבוא ... והן חלין לפניו בעלמות " ( ויקרא רבה יא , ט ) , רוצה לומר שהוא מנהל את המחול שמחוללים הצדיקים ( בגן עדן ) בזריזות ובשמחה , בכוח עלומים . ובכלל , בקשר לחודש אב - שמצוינים בו לא רק יום תשעה באב אלא גם ט " ו בו - מספרת המשנה כי " לא היו ימים טובים לישראל כחמישה עשר באב וכיום הכיפורים שבהן בנות ירושלים יוצאות בכלי ( = בגדי ) לבן ... וחולות ( = רוקדות ) בכרמים . ומה היו אומרות ? ' בחור שא נא עיניך וראה מה אתה בורר לך אל תתן עיניך בנוי תן עיניך במשפחה '" ( תענית ד , ח ) . והנה , סמיכות הימים בין ט ' באב לבין ט " ו באב – הפרש של פחות משבוע ימים – מביאה לביטוי את נפש העם שיודעת להפך אבל למחול . התלמוד הבבלי ( תענית ל ע " ב - לא ע " א ) מביא כמה טעמים להפיכת יום זה ליום של שמחה וגיל , ואחד מהם היא הקביעה כי היה זה היום שבו " כלו בו מתי מדבר " , כהמשך למסורת ( ראו תענית ו , ד ) שבתשעה באב נגזר על דור יוצאי מצרים למות במדבר . במדינת ישראל זכה יום זה בדורות האחרונים לחיים חדשים כשנעשה ל " חג האהבה " , מעין מקבילה ישראלית ל "יום ולנטיין " שנחוג בעולם המערבי מאז המאה הארבע - עשרה . גם מחול היא דרך לבטא אבל . הרקדנית והכוראוגרפית האמריקאית מרתה גראהם ( , ( 1991 - 1894 ביצירתה " איכה " ( הופעת בכורה . ( 1930
|
|