|
|
עמוד:105
משוש לכל הארץ בין שמותיה הרבים של ירושלים בספרות חז " ל ( כמפורט להלן ) נזכר גם השם " משוש כל הארץ " , ובמדרש ( שמות רבה נב , ה ) ניתן לכינוי זה ביטוי בסיפורים ובדרשות שונים . וכך מסופר שם בשם ר ' יוחנן בן אלעזר : " מעשה היה בפרקמטיוס ( = סוחר ) אחד שהלך לירושלים למכור את שלו . הלך וישב שם ולא מכר . אמר : זו היא שאומרים עליה ' משוש כל הארץ ' ? לאחר שעה מכר כל פרקמטיא ( = סחורה ) שלו . אמר : ' יפה נוף משוש כל הארץ '" , שכן כל מי שבא לירושלים יוצא ממנה שמח וטוב לב , כאותו סוחר . ועוד אמר ר ' יוחנן : " כיפה של חשבונות היתה חוץ לירושלים ( = בניין בעל כיפה שבו היו רושמים את מחירי הסחורות ושערי החליפין ) וכל מי שמבקש לחשב ( = את מצבו הכספי ) הולך לשם . למה ? שלא יחשב בירושלים ויצר ( = יצטער , אם ימצא שהפסדו גדול ) , לפי שנקראת ' משוש כל הארץ '" ואין בה מקום לצער . והסיום : " ומשחרבה ' ערבה כל שמחה גלה משוש הארץ ' ( ישעיה כד , יא ) " אבל " כשיבנה הקדוש ברוך הוא את ירושלים הוא מחזיר לתוכה את כל השמחה שנאמר ' כי ניחם ה ' ציון ניחם כל חורבותיה וישם מדברה כעדן וערבתה כגן ה ' ששון ושמחה ימצא בה תודה וקול זמרה ' ( ישעיה נא , ג ) " . מה אמרו ומה יאמרו הגויים ? בנאום במסדר צה " ל ( ביום העצמאות תשט " ו ) אמר ראש הממשלה דאז , דוד בן גוריון , כי " עתידנו אינו תלוי במה שיאמרו הגויים , אלא במה שיעשו היהודים " , משפט שהפך לאמרת כנף שרבים שבו ועשו בה שימוש . מסתבר שיסודה של אמרה זו בפסוקי מקרא שונים שבהם נדונה שאלת תגובתן של אומות העולם לנוכח אירועים שונים בתולדות עם ישראל , כגון חורבן ירושלים ( כבפסוקנו ) או אפשרות של השמדת העם , כפי שהוא עולה , דרך משל , מסיפור בקשתו של ה' להשמיד את העם בעקבות חטא העגל . משה מבקש מן האלוהים לשוב מהחלטתו זו בנימוק : " למה יאמרו מצרים לאמור ברעה הוציאם להרוג אותם בהרים ולכלותם מעל פני האדמה " ( שמות לב , יב ) , וכן דברים דומים שאומר משה כאשר האלוהים מבקש להעניש את העם בעקבות תגובתם על דברי המרגלים ששבו מן הארץ : " ואמרו הגויים ... מבלתי יכולת ה ' להביא את העם הזה אל הארץ אשר נשבע להם וישחטם במדבר " ( במדבר יד , טו - טז ) . במזמור קטו מבקשים המתפללים מה ' להיטיב עמם , בנימוק : " למה יאמרו הגויים איה נא אלוהיהם " ( פסוקים א - ב ) . ואילו בספר דברים מוזהרים בני ישראל שלא להפנות עורף לברית עם ה ' : " ואמר הדור האחרון בניכם אשר יקומו מאחריכם והנוכרי אשר יבוא מארץ רחוקה וראו את מכות הארץ ... ואמרו כל הגויים על מה עשה ה ' ככה לארץ הזאת מה חרי האף הגדול הזה . ואמרו על אשר עזבו את ברית ה ' אלוהי אבותם " ( כט , כא - כד ) . תגובה הפוכה מזו שיגיבו הגויים על הרס הארץ וירושלים ומקדשה תהא אמירתם - בעל כורחם - כאשר יווכחו בחסד הגדול שעשה ה ' עם עמו בעת שיבת ציון : " אז יאמרו בגויים הגדיל ה ' לעשות עם אלה " ( תהילים קכו , ב ) , דברים שיעוררו את הנושעים לאמור : " הגדיל ה ' לעשות עמנו היינו שמחים " ( שם , פסוק ג ) . תגובה חיובית של הגויים נוכח שמירת המצוות על ידי בני ישראל מובאת בספר דברים : " ושמרתם ועשיתם כי היא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים אשר ישמעון את כל החוקים האלה ואמרו רק עם חכם ונבון הגוי הגדול הזה " ( ד , ו ) . מסתבר אפוא שלעיתים דווקא יש ערך וטעם בשאלה מה יאמרו הגויים . שבעים שמות לירושלים בעל מדרש שיר השירים זוטא ( פרשה א ) קובע כי " שבעים שמות קרא לירושלים " , והריהו הולך ומפרט את השמות האלה , שכולם לקוחים מפסוקי מקרא העוסקים בעיר בדרכים שונות , חלקן על דרך המדרש : " ירושלים , שלום , יראה , יבוס , גלעד , לבנון , ציון , מרום , ים , כסא ה ' , עיר דוד , יפה נוף , הר ציון , ירכתי צפון , קרית מלך רב , משוש כל הארץ , בעולה , חפצי בה , אבן מעמסה , אפרתה , שדה יער , מנוחה , אריאל , הר מועד , יפה , בתולה , כלה , אשת נעורים , רבתי עם , רבתי בגויים , שרתי במדינות , עיר שחוברה לה , בית תפילה , מגדל עדר , מצודה , ידידות , דרושה , עיר לא נעזבה , גילה , עדן , גן ה ' , הר מרום , ה ' קדושים , עקרה , מוריה , הר גבוה , עיר היונה , קריה נאמנה " ועוד . מרביתם של השמות הם בעלי גוון חיובי ( השוו לעיל על שמותיה של ירושלים לשם גנאי ולשם שבח , עמוד , ( 97 להוציא השמות " עקרה " ( ישעיה נד , א ) ו " עיר היונה" ( צפניה ג , א ) . מתברר כי הכינוי שבפי הנביא צפניה הוא כינוי של גנאי שמשמעו עושק או השמדה . אגב : הצירוף " אבן מעמסה" לקוח מדברי הנביא זכריה : " אשים את ירושלים אבן מעמסה לכל העמים " ( יב , ג ) , ואין לראותו ככינוי גנאי .
|
|