|
|
עמוד:236
פרק ה פסוק יב ש ׂרים בידם נתלוּ פניזקנים לא נהדרוּ : הפסוק הקודם סיפר בסבלן של נשים חסרות מגן , מן היסודות החלשים שבחברה , ופסוקנו מעביר אותנו מהן אל המנהיגים . ראשיתו של הפסוק עוסקת עדיין בסבלו של הגוף , בהמתת השרים , ואילו בסיפא ידובר בביזוי , בהשפלה . וניתן להבין שהן התלייה והן הביזוי הם נחלת השרים והזקנים גם יחד . לנרדפות " שרים / זקנים " ראו לדוגמא תהילים קה , כב : " לאסור שריו בנפשו / וזקניו יחכם " . כאשר מדובר במקרא על אודות המתת אדם ותלייתו , לא מובא פירוט המאפשר להבין באיזו דרך נעשתה , מלבד האמירה החוזרת ונשנית על תליית אדם על עץ . האם רוצה פסוקנו לומר כי השרים " בידם נתלו " , כלומר נקשרו בידיהם אל העץ כשרגליהם אינן נוגעות בקרקע , וכך נותרו בין שמים וארץ עד שמתו בייסורים , ברעב ובצמא ? ר ' אברהם אבן עזרא מעלה אפשרות זו , אך מביא בעקבותיה אחרת : " ויש אומרים כי ' בידם ' שב אל העבדים " . היינו , האויבים המכונים " עבדים " ( פסוק ח ) הם שבמו ידיהם תלו את השרים הנכבדים , ללמדנו מה רבה ההשפלה . גורלם של " הזקנים " הוא היפוכו של המצב הראוי בימים של סדר חברתי תקין : " מפני שיבה תקום והדרת פני זקן " ( ויקרא יט , לב ) , היינו תכבדהו , וראו עוד הצירוף " הדר זקנים " ( משלי כ , כט ) , היינו תפארתם , כבודם , או כדברי התלמוד " הדרת פנים - זקן " ( שבת קנב ע " א ) . בין הקללות בדברים כח , המתגשמות במגילת איכה , נמצא גם את האיום : " ישא ה ' עליך גוי מרחוק ... גוי עז פנים אשר לא ישא פנים לזקן ונער לא יחון " ( פסוקים מט - נ ) . תלייה ומנהגי תלייה על עונש בתלייה מעיד הפסוק בספר דברים : " וכי יהיה באיש חטא משפט מוות והומת ותלית אותו על עץ . לא תלין נבלתו על העץ כי קבור תקברנו ביום ההוא כי קללת אלוהים תלוי " ( כא , כב - כג ) . נראה מפסוק זה שאין מדובר בהמתה על ידי תלייה , אלא בתליית הגופה לאחר ההוצאה להורג . זו גם התמונה העולה מסיפור גורלם של חמשת המלכים שניצח יהושע בדרום הארץ : " ויכם יהושע אחרי כן וימיתם ויתלם על חמישה עצים ויהיו תלויים על העצים עד הערב . ויהי לעת בוא השמש ציווה יהושע ויורידום מעל העצים וישליכום אל המערה אשר נחבאו שם " ( י , כו - כז ) . דברים ברורים על המתה לפני התלייה נאמרים גם על גורלם של הורגי איש בושת בנו של שאול : " ויצו דוד את הנערים ויהרגום ויקצצו את ידיהם ואת רגליהם ויתלו על הברכה בחברון " ( שמואל - ב ד , יב ) . תלייה על עץ היתה גם נחלתו של שר האופים שיוסף פתר לו את חלומו ( בראשית מ , פסוקים יט , כב ) , ואף גורלם של המומתים במגילת אסתר : בגתן ותרש שמרדו במלך ( ב , כג ) , וכן המן ( ח , ז ) ועשרת בניו ( ט , יד ) . נראה שמטרת התלייה לאחר ההמתה היתה לבזות את ההרוג , להראות ברבים את גורלו למען יראו ויראו , וכשמדובר במנהיגים - גם להתפאר בנצחון עליהם . ברוח זו יש להבין את סיפור
|
|