|
|
עמוד:235
שחיטה ובשעת שחיטה ולאחר שחיטה / ובידך תמשש את הכסת המטונפת ואת הכר המאודם / מרבץ חזירי יער ומרבעת סוסי אדם / עם קרדום מטפטף דם רותח בידם " . מעשה בשלוש נשים מדרש איכה רבה לפסוק עומד על הכתיב החסר של תיבת " בתלת " , שצורתו כצורת המילה הארמית " תלת " שמשמעותה שלוש , ואומר ( המקור חלקו בארמית ) : " נבוכדנאצר הרשע ציוה לחיילותיו ואמר להם : ' אלוהיהם של אלו שונא זנות הוא , היזהרו שלא תגעו באשת איש ' ( כדי שלא יתעורר זעם אלוהי ישראל ויפגע בבבלים ) , וכיוון ששמעו אלמנותיהן של ישראל עמדו והשיאו את עצמן לאנשים , והיו אומרות לשכניהן ' לחמנו נאכל ושמלתנו נלבש רק יקרא שמך עלינו אסוף חרפתנו ' ( ישעיה ד , א ) , חוץ משלוש נשים שהתעצלו ולא עשו כן , ונתקיימה עליהן הגזירה ' נשים בציון עינו בתולות בערי יהודה ' , ' בתלת ' כתיב " . נראה שמטרתה של מסורת זו לצמצם כמעט לגמרי את מספר הנשים שנאנסו בידי האויב , וזאת כדי להסיר מעל עם ישראל את חרפת הבנים שהם ספק ממזרים , אשר עשויים היו להיוולד ממעשה נורא זה . ראיה לקשר שניתן ליצור בין פסוקנו לבין תופעת הממזרות ניתן להביא מדיון בתלמוד ( יבמות טז ע " ב ) שעניינו אפשרות קיומם של ממזרים בעם ישראל . שם מובאת גם המסורת שלפיה " תריסר אלפי גברים ומהם ששת אלפים מושכי קשת , בשעה שנכנסו עובדי כוכבים להיכל , הכול נפנו על כסף וזהב , והם נפנו על בנות ירושלים , שנאמר : ' נשים בציון עינו בתולות בערי יהודה '" , ולפיכך סירב רב יצחק בן רב יהודה לשאת אישה בטענה שמא היא מצאצאי אותן שנאנסו ( קידושין עא ע " ב ) . על קידוש השם מדרש איכה זוטא מספר בקשר לפסוקנו כי " מעשה בשבעים בתולות שנשבו , והושיבון בספינה להלוך ולהושיבן בקובות ( = של זונות ) , והיו אותן הבתולות אומרות זו לזו ' בואו ונקדש שמו של הקדוש ברוך הוא ואל יחללונו גויים ערלים ' . מה עשו ? עלו לגג הספינה ונפלו לים וטיבעו עצמם בים " . במעשה דומה ( שם א , כא ) מסופר על ארבע מאות ילדים וילדות שנשבו לחרפה " והרגישו בעצמן למה הן מתבקשין ( = מה צפוי להם ) . אמרו זה לזה : ' אם אנו טובעין בים אנו באים לחיי העולם הבא ? '" . ובהמשך מסופר כי הגדול שבהם דרש בפניהם את הפסוק : " אמר אדוני מבשן אשיב אשיב ממצולות ים " ( תהילים סח , כג ) , כאומר שהאלוהים ישיב לחיי העולם הבא אנשים שמתו על קידוש השם , בין אם הושלכו למות בפי אריות ( דרשת " מבשן " כ " מבן שיני אריות " ) ובין אם טבעו בים . " כיוון ששמעו ילדות כך עמדו כולן וטיבעו את עצמן בים " , ובעקבותיהן עשו כך גם הילדים כולם . מעשים של קידוש השם כדי לא ליפול לידי אויב מוכרים לדאבון לב לאורכן של תולדות עם ישראל . ולא מדובר רק באדם הנוטל את חייו במו ידיו . הרב מנחם זמבה ( , ( 1943 - 1883 מחסידות גור , קרא להתנגדות מזוינת בגטו ורשה בראותו מעשה זה כשלעצמו מעשה של קידוש השם , וכה דבריו : " יש דרכים שונות לקידוש השם . אילו הכריחו כיום את היהודים לשמד , ואפשר היה להינצל על ידי השתמדות כמו בספרד או בשעת גזרת תתנ " ו , היתה מיתתנו כשלעצמה – בחינת קידוש השם . אך כיום הזה הדרך היחידה לקדש את השם היא התנגדות מזוינת בפועל " . הזמנה לחתונה ( 1910 ) ובה בצד השימוש המסורתי בפסוק המזכיר את " ערי יהודה " גם מדליון ובו ציור הכותל המערבי .
|
|