|
|
עמוד:83
אויבים עליך ישראל התרגום הארמי קובע כי לא יד ימינו של האלוהים היא הפוגעת בעם , אלא נבוכדנאצר , אשר האלוהים ניצב לימינו , כלומר רק מסייע לו בעקיפין . במדרש איכה רבה לפסוק מקשרים את הפסוק אל אויבים אחרים שעמדו כנגד עם ישראל במהלך תולדותיו : ' " דרך קשתו כאויב ' - זה פרעה שנאמר ' אמר אויב ארדוף אשיג' ( שמות טו , ט ) , ' ניצב ימינו כצר ' - זה המן , שנאמר ' איש צר ואויב המן הרע הזה ' ( אסתר ז , ו ) " . בהזכרת פרעה , המן ונבוכדנאצר נעשה אפוא פסוקנו כלי קיבול על - זמני לאויבים בשר ודם , דבר המחליש את רושמה של עוצמת הזעם האלוהי המתבטאת בו . " מי כמוך באלמים " ומסע הצלב השני במילים " מי כמוך באלים - מי כמוך באלמים , מי כמוך שומע עלבון בניך ושותק " ( שהוא מדרש נועז על פסוק משירת הים , המצוי במכילתא דרבי ישמעאל , שירה , ח ) פותחת קינה שנכתבה בידי ר ' יצחק בן שלום בעקבות מאורעות מסעי הצלב השני ( . ( 1147 וכך פותח המקונן את דבריו : " אין כמוך באלמים / דומם ושותק למעגימים ( = עם ישראל העגום ) / צרינו רבים קמים " . המדרש , ובעקבותיו הקינה , רואים בשתיקת האלוהים הרואה בחורבן ביתו , עירו ועמו , ולא מתערב כדי להציל ולהגן , את יכולת ההתאפקות העל - אנושית שלו , שגם עליה יש לברך , בבחינת צריך אדם לברך על הרעה כשם שמברך על הטובה . בין השאר עושה שם הפייטן שימוש בפסוקנו ואומר : " פסע אויב בזין ( = כלי נשק ) / ואיבד טובי ושם לאין / ויהרוג כל מחמדי עין" ( ספר הדמעות , א , עמ ' ריט ) . על חסד האל מדרש פסיקתא רבתי ( פיסקה ב ) מעמיד דו - שיח בין דוד לבין הקדוש ברוך הוא , שבמסגרתו מבקש דוד לדעת מדוע לא זכה לבנות את המקדש : " אמר לו דוד : אם כן , למה איני בונה אותו ? אמר לו הקדוש ברוך הוא : שאם אתה בונה אותו , הווי קיים ואינו חרב . אמר לו : והרי יפה ! אמר לו הקדוש ברוך הוא : גלוי וצפוי לפניי שעתידים לחטוא ואני מפיג חמתי ( = מצנן את כעסי ) בו ומחריבו וישראל ניצולין , שכן כתיב ' באוהל בת ציון שפך כאש חמתו '" , במקדש ולא בעם עצמו ! " שפוך חמתך על הגויים" בניגוד לפסוקנו , שעל פיו שפך האלוהים את חמתו " באוהל בת ציון " , מבקשת ההגדה של פסח מן האלוהים שישפוך את חמתו על " הגויים אשר לא ידעוך ועל ממלכות אשר בשמך לא קראו . כי אכל את יעקב ואת נוהו השמו " ( תהילים עט , ו - ז ) . פסוק זה - שבמנהגי עדות שונות מצטרפים אליו פסוקי קללה נוספים , לעיתים למעלה מעשרה ( וביניהם איכה ג , סד - סו ) - נאמר בליל הסדר לאחר הסעודה , בחלקה השני של ההגדה המוקדש בעיקרו לבקשות לעתיד , כגון " בנה ביתך בקרוב " או " לשנה הבאה בירושלים " . אמירת " שפוך חמתך " - במקביל לפתיחת הדלת , דבר שנועד ביסודו , ככל הנראה , לוודא שאין מלשין המקשיב לדברים - נוספה אל ההגדה של פסח באשכנז , כנראה כתגובה על מסעי הצלב של סוף המאה הי " א . במהלך הדורות היא השתלבה במנהגי קהילות נוספות , גם כאלה שלא סבלו מאירועים אלו דווקא . עמוד מהגדה של פסח ( הגדת מרפי ) ועליו " שפוך חמתך " , מעשה ידי הצייר יואל בן שמעון ( צפון איטליה , סביב . ( 1450 כתב היד היה כלול באוצרותיו של הברון אדמונד דה - רוטשילד ונשדד בידי הנאצים . בסופו של דבר חזר לבעליו ונתרם לספרייה הלאומית בירושלים .
|
|