|
|
עמוד:219
מצפים שבני ישראל ידבקו במידותיו של האלוהים וירבו חסד עם האומללים הללו , כגון : " וגר לא תונה ולא תלחצנו ... כל אלמנה ויתום לא תענון " ( שמות כב , כא ) . וכדי לסייע לפרנסתם של שלושת היסודות הנזקקים , נתבע בעל השדה להשאיר עומר שנשכח בשדה " לגר ליתום ולאלמנה " ( דברים כד , יט ) . רוח התורה נושבת גם בדברי הנביאים המטיפים לעם ואומרים לו , דרך משל : " ואלמנה ויתום גר ועני אל תעשוקו " ( זכריה ז , י ) . לדברי הטפה אלה מצטרפים לא אחת האשמות וטרוניות , כגון דברי ישעיהו על השרים שהם " יתום לא ישפוטו וריב אלמנה לא יבוא אליהם " ( א , כג ) , וכן איומים בעונש : " וקרבתי אליכם למשפט והייתי עד ממהר ( = מאשים ) ... בעושקי שכר שכיר אלמנה ויתום ומטי גר " ( מלאכי ג , ה ) . ירושלים , שלא הקשיבה לתביעה לתמוך ביתום ובאלמנה , רואה אפוא בהתגשמות הקללות , ואנשיה מקוננים : " יתומים היינו ואין אב אמותינו כאלמנות " . כך קובעת הקינה לתשעה באב " זכור ה' מה היה לנו " ( ראו לעיל , עמוד 215 ) המדגישה עניין זה כמה וכמה פעמים : " בנפשנו נביא לחמנו כי קפצנו מעני ידינו " , " שרים בידם נתלו כי גזילת עני חמסו וגזלו " , ובעיקר " זקנים משער שבתו כי משפט יתום ואלמנה עיוותו " . החובה לדאוג ליתומים ולאלמנות ליוותה דרך קבע את חיי החברה של עם ישראל לתפוצותיו ולעדותיו . החובה לדאוג להם נמנית בין תרי " ג מצוות , ו " נוהגת מצוה זו בכל מקום ובכל זמן בזכרים ונקבות " ( " ספר החינוך " , חיבור מימי הביניים הדן בכל המצוות ובמסתעף מהן , מצוה סה ) , וביטויים רבים לה בתקנותיהן של קהילות , במזרח ובמערב גם יחד . האחרון בגלגולי חובה זו בא לביטוי בקצבת השאירים של הביטוח הלאומי שנועדה " להבטיח אמצעי קיום לשאירים - אלמן אלמנה ויתומים - של תושבי ישראל שנפטרו " . " מת אב" חודש אב קיבל את שמו - יחד עם שמות חודשים אחרים - בהשפעת התרבות הבבלית , והוצעו לו פירושים שונים על יסוד השפה האכדית . יש שמפרשים אותו במשמעות של אש ( בשל החום הרב השורר בימים אלה ) ואחרים גוזרים אותו מתיבת קנים ( שהוא זמן קצירת הקנים ) . במסורת היהודית מכונה חודש זה בשם " מנחם אב " , כביטוי לשאיפה לנחמה בחודש האבל והחורבן ( ואולי אף רמז לאחד משמותיו של המשיח שנולד בחודש זה [ ראו לעיל , עמוד . [( 61 בין כך ובין כך אי אפשר היה להתעלם ממשמעות תיבת " אב" בשפה העברית , דבר ששימש בין השאר את המשורר בן ספרד ( איש המאה הי " א ) , ר ' שמואל הנגיד , בפתיחה מפתיעה לשיר המדבר על חילופי העונות ורגשי העצב שהם מעוררים , שיר המסיים בקריאה לשתיית יין המשמח לבב : " מת אב ומת אלול ומת חומם / גם נאסף תשרי ומת עמם / באו ימי הקור והתירוש / אדם וקולו בכלי דמם " . מתברר ש " מת אב " אין עניינו ביתמות אלא בסיומו של חודש אב , שגם החודשים שבעקבותיו , אלול ותשרי , הם מבוא לימי הקור , שבהם היין מאדים ואם לא ישתוהו יהיה קולו כביכול דומם ולא ישמע . המשורר נתן יונתן ( 2004 - 1923 ) ציטט את פתיחת שירו של הנגיד בראש שירו " נאסף תשרי " : " מת אב ומת אלול ומת חומם / גם נאסף תשרי ומת עמם / רק נשארה גחלת עמומה / של אהבת הקיץ הגדומה " , ואף היא קינה על מותה של אהבה בצד תקוה לתחייתה . פסוקנו מצוטט במודעת אבל על פטירתו של מנחם אוסישקין ( יליד , ( 1863 שהיה נשיא הוועד הציוני ועמד בראש הקרן הקיימת . אוסישקין נפטר ביום 2 . 10 . 1941 ונקבר במערת ניקנור שבהר הצופים בירושלים .
|
|