עמוד:10
מימי קדם הרס ולא חמל וישמח עליך אויב הרים קרן צריך׃ יח צעק לבם אל אדני חומת בת ציון הורידי כנחל דמעה יומם ולילה אל תתני פוגת לך אל תדם בת עינך׃ יט קומי ׀ רני בליל בלילה לראש אשמרות שפכי כמים לבך נכח פני אדני שאי אליו כפיך על נפש עולליך העטופים ברעב בראש כל חוצות׃ כ ראה יהוה והביטה למי עוללת כה אם תאכלנה נשים פרים עללי טפחים אם יהרג במקדש אדני כהן ונביא׃ כא שכבו לארץ חוצות נער וזקן בתולתי ובחורי נפלו בחרב הרגת ביום אפך טבחת לא חמלת׃ כב תקרא כיום מועד מגורי מסביב ולא היה ביום אף יהוה פליט ושריד אשר טפחתי ורביתי איבי כלם׃ פרק ג א אני הגבר ראה עני בשבט עברתו׃ ב אותי נהג וילך חשך ולא אור׃ ג אך בי ישב יהפך ידו כל היום׃ ד בלה בשרי ועורי שבר עצמותי׃ ה בנה עלי ויקף ראש ותלאה׃ ו במחשכים הושיבני כמתי עולם׃ ז גדר בעדי ולא אצא הכביד נחשתי׃ ח גם כי אזעק ואשוע שתם תפלתי׃ ט גדר דרכי בגזית נתיבתי עוה׃ י דב ארב הוא לי אריה ארי במסתרים׃ יא דרכי סורר ויפשחני שמני שמם׃ יב דרך קשתו ויציבני כמטרא לחץ׃ יג הביא בכליתי בני אשפתו׃ יד הייתי שחק לכל עמי נגינתם כל היום׃ טו השביעני במרורים הרוני לענה׃ טז ויגרס בחצץ שני הכפישני באפר׃ יז ותזנח משלום נפשי נשיתי טובה׃ יח ואמר אבד נצחי ותוחלתי מיהוה׃ יט זכר עניי ומרודי לענה וראש׃ כ זכור תזכור ותשיח ותשוח עלי נפשי׃ כא זאת אשיב אל לבי על כן אוחיל׃ כב חסדי יהוה כי לא תמנו כי לא כלו רחמיו׃ כג חדשים לבקרים רבה אמונתך׃ כד חלקי יהוה אמרה נפשי על כן אוחיל לו׃ כה טוב יהוה לקוו לנפש תדרשנו׃ כו טוב ויחיל ודומם לתשועת יהוה׃ כז טוב לגבר כי ישא על בנעוריו׃ כח ישב בדד וידם כי נטל עליו׃ כט יתן בעפר פיהו אולי יש תקוה׃ ל יתן למכהו לחי ישבע בחרפה׃ לא כי לא יזנח לעולם אדני׃ לב כי אם הוגה ורחם כרב חסדו חסדיו׃ לג כי לא ענה מלבו ויגה בני איש׃ לד לדכא תחת רגליו כל אסירי ארץ׃ לה להטות משפט גבר נגד פני עליון׃ לו לעות אדם בריבו אדני לא ראה׃ לז מי זה אמר ותהי אדני לא צוה׃ לח מפי עליון לא תצא הרעות והטוב׃ לט מה יתאונן אדם חי גבר על חטאיו חטאו׃ מ נחפשה דרכינו ונחקרה ונשובה עד יהוה׃ מא נשא לבבנו אל כפים אל אל בשמים׃ מב נחנו פשענו ומרינו אתה לא סלחת׃ מג סכותה באף ותרדפנו הרגת לא חמלת׃ מד סכותה בענן
|