|
|
עמוד:51
הנדרש מאנשי המודיעין חייב להיות מפורט ביותר , ולא להשאיר כמעט ספק לגבי המשימה . הם נדרשים גם להביא הוכחות למודיעין שיביאו . ככל שהצי “ ח ברור יותר , כך המשימה תושלם בצורה טובה יותר - וזהו בעצם הלקח השני מפרשה זו . גדולתו של כלב בן יפונה : בחינת התמונה הגדולה הגיבור האמיתי של הפרשה הזו הוא כלב בן יפונה , נשיא שבט יהודה . עשרה מבין 12 המרגלים טוענים שהארץ היא זבת חלב ודבש , אולם מזהירים כי העם לא יהיה מסוגל להתמודד עם העמים החיים בה . הם מוציאים את דיבת הארץ רעה ומפחידים את העם בטענה שהיא “ ארץ אכלת יושביה “ , וכי יש בה נפילים שיחסלו בקלות רבה את העם הנמצא בדרכו אליה . הם גם ממעיטים בערך העוצמה של עם ישראל : “ ושם ראינו , את - הנפילים בני ענק- - מן - הנפלים ; ונהי בעינינו כחגבים , וכן היינו בעיניהם “ . רק כלב בן יפונה עומד מול העם ובאומץ לב רב הוא משתיק אותו ואומר : “ ויאמר , ע לֹ ה נעלה וירשנו אתה -- כי - יכול נוכל , לה “ . גדולתו של כלב היא בעמידתו לבדו ( יהושע בן נון מצטרף לעמדתו מאוחר יותר ) מול העם ומול עשרת הנשיאים שהיו עמו , ומציג עמדה שסותרת לחלוטין את עמדתם . כלב בן יפונה אינו מבטל את דברי המרגלים בדבר האיום מן העמים היושבים בארץ . אולם , גדולתו היא ביכולתו לראות את התמונה הכוללת , ובראייה זו הוא מביא בחשבון את העוצמה הפנימית שיש לעם ישראל - ומאמין כי בכוחה העם יוכל להתמודד היטב עם האתגרים שבכיבוש הארץ . מעמדתו של כלב בן יפונה ניתן ללמוד שתי חובות המוטלים על איש המודיעין . הראשון , לומר באומץ את דעתו בצורה ברורה וחדה , גם אם היא נוגדת את הקונצנזוס הכללי . השני , לקבוע את הערכת המודיעין בראייה כוללת , ובתוכה לנתח את היכולות והעוצמות של כוחותיו הוא , ולא להיצמד רק להערכת היריב . העם לא מתרשם מדבריהם של יהושע בן נון ושל כלב בן יפונה , ומשמיע קולות של ייאוש רב : “ ותשא , כל - העדה , ויתנו , את - קולם ; ויבכו העם , בלילה ההוא . וילנו על - משה ועל - אהרן , כל בני ישראל ; ויאמרו אלהם כל - העדה , לו - מתנו בארץ מצרים , או במדבר הזה , לומתנו . ולמה יהוה מביא אתנו אל - הארץ הזאת , לנפל בחרב -- נשינו וטפנו , יהיו לבז ; הלוא טוב לנו , שוב מצרימה . ויאמרו איש אל - אחיו : נתנה ראש , ונשובה מצרימה “ . כאן מתגלה גיבור גדול שני של הפרשה , משה , בכל עוצמת מנהיגותו . במצב הזה על משה להחליט מה עושים . הבחירה הקלה היא להיכנע לרצון העם , לקיטורים ולפחדים , לפנות אחורה ולחזור לארץ מצרים ושם לחיות תחת סיר הבשר של העבדות . זה מה שהעם רוצה . אבל התגובה של משה ואהרון שונה : “ ויפל משה ואהרן , על - פניהם , לפני , כל - קהל עדת בני ישראל “ . בקריאה פשוטה , הדברים נשמעים כמו תגובה היסטרית של ייאוש וחוסר יכולת להתמודד עם המצב שנוצר . אולם , מוצעת כאן קריאה אחרת , ואולי יותר נכונה , של המלים “ ויפל משה ואהרן “ . משה ואהרון התנהגו כמו נפילים בפני העם - בדיוק כמו אותם נפילים בארץ כנען שהעם חושש מפניהם . הם היו נפילים בנפשם , בעוצמתם זהו הלקח המשמעותי ביותר מהפרשה עבור כל מנהיגות , פוליטית או צבאית : היכולת להקשיב לדעות חריגות למרות שהן לא פופולריות ולפעמים אף לקבלן . היכולת להתעלם מרעשי רקע , הפגנות , סקרי דעת קהל ותקשורת ולדעת מהי טובתו האמיתית של הציבור בראייה כוללת עתידית ובאומץ לבם מול העם הנרגן . אם ננסה להשלים את הסיפור החסר , הם ניצבו בפני העם ואמרו לו משהו ברוח הדברים הבאים : “ יש לנו מטרה והיא לכונן עם חופשי בארצו . הדרך למימוש המטרה הזו רצופה בסכנות וקשיים שצריך להתמודד איתם . ייאוש , חרדות והפחדות לא יובילו אותנו לשום מקום , ולא נגיע לחופש הלאומי הנכסף . רק אמונה בצדקת הדרך ובמנהיגות תוביל ללכידות לאומית ותאפשר לנו להגיע למטרה שהצבנו לעצמנו . הדור שלנו יהיה הדור שיעבור את כל התלאות , המלחמות והסבל - כדי שלדורות הבאים אחרינו יהיה מקום בטוח לחיות בו “ . הקו שנמתח ממשה רבנו לבן גוריון זהו הלקח המשמעותי ביותר מהפרשה עבור כל מנהיגות , פוליטית או צבאית . היכולת להקשיב לדעות חריגות למרות שהן לא פופולריות ולפעמים אף לקבלן . היכולת להתעלם מרעשי רקע , הפגנות , סקרי דעת קהל ותקשורת ולדעת מהי טובתו האמיתית של הציבור בראייה כוללת עתידית . ואכן , העם ממשיך בדרכו ולא חוזר למצרים . עוברות עליו 40 שנים קשות של נדודים וסבל כדי להגיע ליעדו . כל הדור הזה , דור המדבר , הוא הדור שעל גבו קם עם ישראל לתחייה בארצו . הדור הזה אבד במדבר ולא זכה לראות את התגשמות החלום . גם משה לא הצליח לראות את החלום מתגשם , אבל במנהיגותו הנפילית ידע להוביל למרות כל הקשיים ולהגיע למטרה . ממשה רבנו נמתח קו ישר לנפיל אחר שידע להוביל את העם היהודי בהקמת המדינה - דוד בן גוריון . בן גוריון היה חובב תנ “ ך גדול , ולבטח למד את הלקח של משה מהפרשה הזו כשאמר : “ אני לא מתיימר שהעם בכיסי , ואני לא יודע מה רוצה ומה לא רוצה העם . אני יודע רק , כך נדמה לי , מה רצוי לעם . ועל זה אני נלחם , נלחמתי כל חיי ואלחם כל חיי “ . דוד בן גוריון . “ אני יודע רק , כך נדמה לי , מה רצוי לעם “
|
|